כתיבה בעיתונים

[רחל R Y]

היי שירה,

גם אני במקום שלך, אני חושבת שהרבה בנות מהקהילה כאן חושבות איך נכנסים לזה.

אז דבר ראשון וחשוב מאוד מניסיון אישי. זה בכלל לא מסובך!

משום מה העיתונים נראים כגוף קשה שקשה להיכנס אליו ולהיות כותבת מהשורה,

אבל באמת העיתונים הם אלה שצריכים את הכותבות. הם בלחץ של הורדה לפני דפוס, מלא פעמים פתאום חסר להם סיפור לחנוכה או קטע קצר של הומור או סיפור מתח לילדים…

תשמעי נוסחה איך להשיג מיילים;))

לוקחים את העיתון שאת מעוניינת לפרסם, מחפשים את המספר של המשרד, תמיד יש כזה, מתקשרים ואומרים “שלום, אני רוצה להציע לכם מדור סיפור בהמשכים לילדים, (ובאותה נשימה) מה המייל שלכם לשליחת דוגמאות?”

למזכירה קשה להתחיל לענות בקשר להצעה של מדורים, אבל את המייל היא יודעת בעל פה;)

ככה הגעת לשלב הראשון😄

במהלך הזמן מצטברים לך כל כתובות המייל האפשריות. ופשוט אפשר לשלוח את הסיפור ואת ההצעה. כמובן הם לא מגיבים מיד. אבל בדרך כלל הם מגיבים. תנדנדי, תקפיצי את המייל והעיקר אל תחשבי שאם הם לא רוצים או לא עונים זה בגלל שהסיפור שלך לא שווה את זה. יש להם המון מיילים והם עוברים על המון סיפורים כל יום.

בדרך כלל עיתונים מחפשים סיפורים קצרים ולא קבועים. לזה יותר קל להיכנס. אם יש לך סיפור במגירה את יכולה לשלוח אותו להצעה. יש יותר סיכוי שהוא יתקבל מסדרה בהמשכים.

ועוד משהו: רוב העיתונים מתכוננים המון זמן לפני. אם רוצים לשלוח סיפור על סוכות צריך לשלוח אחרי פסח…

תלוי כמובן מי.

[פנינה ריימונד]

תודה, רחל, על התשובה המפורטת

למרות שחשבתי שעברתי את הגל הזה,

אני נוכחת לראות שממתינים לי עוד המון גלים גבוהים.

אז לפותחת הנושא, באמת תיאזרי בכוחות נפש

ובעיקר תדעי שכולן עוברות את זה!

סירוב לא מוריד מערכך!!!

בשום פנים!

ובסוד, לפעמים העורכות מפסידות. נקודה.

תצליחי המון! וכן, לנדנד ולהקפיץ מיילים ולהיות נודניקית 🙂

[ריקי]

כל מילה:)

[אמונה בנישתי]

רחלי, תודה על התשובה המפורטת. היא חשובה לכולנו.

כל כותבת מתחילה מתמודדת עם הקושי להכנס לשוק. זה בהחלט מתסכל.

אשמח מאד לקבל גם כן כתובות של מיילים.

תודה מראש.

[מרים נ.]

אני לא רוצה לייאש, זה לא כל כך קל

אבל אני חושבת שמי שלא מתייאשת יכולה להיכנס

כמו שכתבה רחלי צריך כתובות מיילים של עורכות

אני עצמי שלחתי הרבה, ובקושי קיבלתי תגובות

פעם אחת, שלחתי סיפור וארבע עיתונים חזרו אלי שרוצים אותו.

אבל זה היה ארוע חד פעמי, שאר הסיפורים ששלחתי לא זכו לתגובה

אבל מי שמתעקש מצליח.

[משתמש לא ידוע]

האמת היא שנטוורקינג עובד גם בתחום הזה…

יש לך מכרות ‘בפנים’?

ספרי להן שאת כותבת,

וכדאי לשלוח גם סיפורים לחו”ד

קורה הרבה שעורכות נתקעות ברגע האחרון ומפרסמות בקבוצה שלהן שיש צורך בסיפור מהרגע להרגע,

אם מישהי תדע לומר לה שאת כותבת, ויש לך סיפורים טובים בהיצע – יש סיכוי טוב.

[מיכל דמתי]

תודה רבה על הפירוט!

ידוע לכן מה לגבי שירים?

כיוון שאני מתמקדת בעיקר בשירים,

ולא שלחתי עד כה.

האם משלמים על שיר שנשלח ומפורסם?

[תמי אפשטיין]

סליחה שאני משביתת שמחות, אבל נאמרו הרבה אי דיוקים ויותר מכך.

א. לא רוצה להשמע מתנשא, אבל כן קשה להכנס למערכות עיתונים. בוודאי כמתחילה.

גם עם עורכת נתקעת ברגע האחרון- היא תעדיף לפנות לכותבת ותיקה שלה, שפחות או יותר סומכת על הכתיבה שלה ויודעת שהיא מסוגלת להריץ משהו, ולא לחדשה שאין לה מושג מה היכולות ורמת הביצוע שלה.

מה גם, שכותבת ותיקה הרבה יותר במודעות של העורכת, כמו גם פרטי ההתקשרות.

ב. לפנות בבקשת סיפור בהמשכים זו הטעות הכי גדולה.

סיפור בהמשכים הוא דבר מאד נחשק, ומטבע הדברים וההגינות נותנים אותו לכותבות ותיקות, כאלו שהוכיחוט את עצמן/ התאמצו למען העיתון.

לא מכירה שום מערכת עיתון שמכניסה כותבת ישר לסיפור בהמשכים, אלא אם היא הוציאה ספרים לפני והוכיחה את עצמה (ליבי קליין בקטיפה, למשל). יש מצב קלוש במשפחה, אבל זה המתנה של כשנתיים (פלוס- מינוס) ולפחות שני שליש מהסיפור כתוב כבר ומאושר.

הנכון הוא להציע סיפורים קצרים/ כתבות/ לשאול מה היו רוצים לראות.

ג. לא לשלוח בשום אופן אותו חומר לפרסום בכמה מערכות עיתון, אלא אם מדגישים שזו דוגמא בלבד. אף מערכת עיתון לא רוצה להרגיש סוג ב’, ולכן, אם שלחת ושתי מערכות עיתונים ביקשו את זה – את בבעיה. כי אחת מהן תסורב, ואז את קיררת איתן יחסים.

לגבי דוגמא שהתפרסמה איפשהו: תלוי בעיתונים. יש עיתונים שישמחוח, כי זה מוכיח להם על ניסיון, ויש הפוך – שלא רוצות להיות סוג ב’ – כנ”ל.

ד. לגבי הפלס – שטות מוחלטת.

1. הם ממש לא מקבלים כל דבר. אבל ממש לא. היו לי פסילות (ככותבת קבועה גם שם…) של כתבות וסיפורים, והיו קבצים שהגיעו עד לדיונים מול המבקר עצמו.

2. השכר שם הוא בסדר לגמרי. בעיקרון, השכר במשק נג על סקאלה רחבה. הוא ממוקם ממש יפה באמצע. אני כותבת גם בזרקור ובהמבשר – השכר ממש דומה.

3. כרגע הם ממש לא זקוקים לכותבות. יש להם הרבה שהיו רוצות להכנס – וסורבו. אישית, ניסיתי להמליץ על מישהי – וזה לא הלך לי.

מה שכן, אם נכנסת לשם – הרווחת. העורכת של עיתון הנשים הוא משהו לא קיים. נדירה בקנה מידה, ולא רק אני סוברת כך. ואני עובדת מול עורכות מקסימות בעיתונים אחרים

[רחל R Y]

טוב, תמי אני מסכימה איתך חלקית

כנראה ההתנסות של שתינו היתה שונה קצת,

בכל אופן באמת כתבתי קצת חד מידי עד כמה זה קל וברור,

ולהיכנס לעיתון דרך סיפורים קצרים – זה מה שכתבתי. סיפורים קצרים ולא דווקא קבועים.

תודה שאת מעלה גם את הצד השני, למרות שאני עדיין סוברת שזה קל יותר ממה שזה נשמע. יש כאלה שיושבות בבית ויודעות שיום אחד הן עוד תשלחנה, אבל אין להן מושג איך לעשות את זה וזה נראה להן בלתי עביר

בהצלחה לכולן

[תמי אפשטיין]

לגבי הסוף –

תמיד יותר קל להשיג כתובות מייל של עורכות דרך כותבות מאשר דרך המערכת.

תמיד!

[רחל R Y]

אוקי

אחרי הכל את בעלת ניסיון רבה ממני;)

מי שמעוניינת אני יכולה לשלוח לה כתובות מייל בפרטי

[מרים נ.]

תמי, כתבת דברי טעם! מסודרים מבוארים ומנומקים היטב.

תודה לך

הדבר היחיד שיש לי לומר

על מה שכתבת לא לשלוח לכמה בו זמנית

זה מה שעשיתי בהתחלה.

אבל לא התייחסה אלי

אז אני יורה לכל הכוונים… זאת היתה נראית לי האפשרות האופטימלית.

[תמי אפשטיין]

תחשבי על רעיונות מרתקים לכתבה/ סיפור. סוג של המצאת הגלגל, ותגשי עם זה. לכל עורכת תציעי משהו אחר. אם תסורבי – תוכלי להציע למישהי אחרת בלי להסתכן

[רות רוט]

נהניתי מאד מהשאלה, וגם מכל תגובה ותגובה.
רציתי להאיר:
מה המטרה שלך בפרסום?
אם המטרה שלך היא סתם, לפרסם / לחזק / להרגיש משפיעה – לכי לכיוון של כתיבה
בחינם. קיימים מגזינים דיגיטליים רבים, ו/או עיתונים קטנים ומגזריים (כמו
פרסום במקומון או חינמון).
אם המטרה שלך היא “להיכנס לתחום” – ובכן, זה לא קל. סופרת היא עצמאית, כולל כל
מה שזה אומר. זה אומר שיש זמן השקעה. הוא שווה כסף וכח, וזה עסק לכל דבר. צריך
“לעבוד” בזה. לשווק את עצמך. תמי כתבה דברים מקסימים, וגם רחלי.
לפעמים את מתחילה בקטן, או בחינם, ולאט לאט נהיית יותר “גדולה”. ככל שאני
יודעת, בלתי אפשרי להתפרנס מכתיבה בלבד בתור מתחילה. (אה, גם בלתי אפשרי
להתפרנס ממילויי מקום בתור מורה מתחילה. אז לוקחים הלוואה ועבודות מהצד, נענים
לכ-ל מילוי מקום! גם אם הוא בקצה השני של הארץ, וגם אם הוא חצי בחינם, וגם אם
הנסיעות והמחיר של המטפלת עולים על הרווחים. ככה זה.).
בנוסף, כעצמאית תצטרכי להיות רשומה כעוסק כי מערכות עיתונים צריכות קבלות.
מדמיינת להיות סופרת עם תנאים של שכירה?
תכתבי על זה סיפור…
אבל זו לא מציאות…
כמו בכל תחום, הטובות שורדות. וכשמגיעים לליגת העל, יש אפשרויות רבות של
צמיחה: להתקדם להיות עורכת, כותבת תוכן לפרטיים ועוד.
אין לי ענין לייאש. אבל קחי בחשבון: כדי להיות סופרת מפורסמת ולהתפרנס מזה –
צריך השתדלות רבה. את בכיוון? לכי על זה.
חוששת שתתיאשי באמצע הדרך? לכי לכיוונים אחרים.
בהצלחה לכל אחת ואחת!
נ.ב. אם יש למישהי מידע על קורסים לכתיבה יוצרת שמסייעים בהשמה, אבל רצינית –
אשמח למידע, כאן או באישי.

[אודיה יהודה יהודה]

ויש לכן מושג איך נכנסים לעיתון בתור כותבת מדור תשבצים, חידות או משהו בסוג?

אני מאודד הייתי רוצה רק שלא יודעת איך עושים כזה דבר

עיתון שיש לו מדור כזה, יש לו גם עורך/ת למדור

ואלו שאין להם – יש מה להציע בכלל? מן הסתם הם לא מעוניינים, אחרת היו מחפשים..

אשמח מאוד לכל תשובה/עיצה/הכוונה

המשך יום נעים 🙂

[שירה אלג'ם]

חברותתתתתתתתת!

איזה כיף איתכן….

האמת לא ציפיתי לכזה חיבוק….

תודה לכל אחת מאיתכן

אוהבת המון!!!!

[רות רוט]

לדעתי, יש טעם להציע לעיתון שעדיין אין להם.
גם עיתונים שיש בהם מדורים כאלה, יש טעם לשלוח להם דוגמא-שתיים, כי כפי שכתבו
על סיפורים – יש מצבים שפתאם “נתקעים”. מלנסות וודאי אין מה להפסיד…
בהצלחה!

[נחמי אפל]

חשוב גם לדעת באלו ימים לשלוח.

לדוגמא, יום שלישי בעיתונים שיוצאים בחמישי זה היום בו העיתון יורד לדפוס.

סביר להניח שאין פניות להציץ לחומרים ששלחת, כי גם כותבות וותיקות לא מקבלות מענה בימים אלו.

וגם – איך לשלוח?

אמרה לי פעם עורכת שמישהי כתבה לה לכבוד עורכת עיתון אחר לגמרי, חשוב להקפיד גם על זה.

ומניסיון, רוב העיתונים אוהבים להעסיק כותבות מקצועיות, ומכיוון שאי אפשר להתפרנס מעיתון אחד, כולן כותבות בעוד מקומות. כך שאני לא רואה בעיה אם פרסמת איפשהו, לשתף בזה את העורכת.

וכמובן, הכי חשוב. לדאוג שהחומר אותו שולחים הוא אכן חומר טוב. לא דן בסוגיות רגישות מידי, והכי חשוב – מחדש ומעניין.

[נעמה שרגא]

משהו שלמדתי מהנסיון…
בפעמים הראשונות שעורכות כתבו לי שהן לא מעוניינות בחומר ששלחתי, זה שבר וייאש
אותי.
עד שיום אחד אמרתי לעצמי: גברת, את לא שומעת את העורכת. את רק קוראת את מה
שהיא כותבת.
את יכולה לבחור איך להקריא את זה לעצמך: “אני לא צריכה עכשיו חומר, תודה.”
את יכולה להקריא לעצמך בטון של קוצר רוח, ולהרגיש שאת לא שווה וכו’ וכו’.
ואת יכולה להקריא לעצמך בטון ענייני, ואפילו מתנצל, ולעזור לעצמך לקבל את
התשובה השלילית בצורה חלקה, במקום להתפרק…
אין לי מושג מה באמת חושבת העורכת, וזה גם לא משנה.
העיקר שלי יהיה כח להמשיך לנסות ולהאמין בעצמי.

[אודיה יהודה יהודה]

וואאו, ממש חזק!

תודה על השיתוף

[אסתי / פרסום לוטוס]

מניסיון, למגזינים דיגיטליים הרבה יותר קל להיכנס,

אני חושבת שכדאי לגשת אליהם בתור מתחילה, לצבור ניסיון…

ורק אח”כ לפנות לעיתונים כמו ‘קראט’ ‘קטיפה’ וכד’

מקווה שהועלתי 😉