לְהִתְגַּעְגֵּעַ

[שושי ו.]

וואו מרגש ממש!

אפשר לשאול על מה (מי) מדובר?

[חיה אלטמן]

תודה על התגובה, שמחה שריגש אותך

לשאול בטח אפשר, באמת מעניין אותך? חח

מה יתן לך לדעת אם כתבתי את זה על חברה שהתחתנה או על הגאולה או על שלוות הנפש האבודה שלי

סתם… כתבתי את זה על משהו שקרה לי, אבל מאד רציתי להשאיר את זה קצת מעורפל ונותן מקום לחשיבה, שכל אחת תיקח את זה לאיפה שהיא פוגשת געגוע בחיים שלה. ואני שמחה שהצלחתי להשאיר את זה ככה.

אם בכל זאתתתת מעניין אותך תכתבי לי באישי 😉

[שושי ו.]

חשבתי יותר מזה

[חיה אלטמן]

זה באמת יותר מזה

אבל נשאיר את זה ככה 😀

[פסי פישר]

יש יותר מגאולה??

[חיה אלטמן]

לא.

אבל רגשות יותר חזקים מאשר רגש של ציפיה לגאולה- אם לזה התכוונת- לצערי לפעמים יש, אפילו שהציפיה אמורה היתה אולי להיות במקום הראשון.

[שפרה]

מדהים.

נראה שמדבר על משהו חמקמק ונעלם…..

געגוע אמיתי ונמצא.

אואהו!!!!!! איכותי ויפה!!!!!

[חיה אלטמן]

באמת זה מה שניסיתי להעביר.

תודה לך שפרה

[תמר זיו]

חיה, השיר הזה לא נקרא שיתוף רגשי. גם כי הוא ברמה גבוהה צורנית, עם קישוטי
שירה, וגם כי אי אפשר לדעת על מה כתבת אותו.
זה בדיוק שיר טוב: כל אחד לוקח את זה למקום שלו.
אני פירשתי את זה לכיוון הגאולה. בפרט שכתבת שזה באווירת הימים…
האי’פשר – משלב נמוך יותר – נכנס ממש יפה וזורם, ולא צורם.
החרוזים מוצלחים, והשורות הקצרות והמבנה מצוינים, לטעמי.

[חיה אלטמן]

תודה רבה תמר, על הניתוחים המקצועיים שאת מפרגנת לי תמיד.