לא הייתי שם / שיתוף
-
לא הייתי שם / שיתוף
לא הייתי שם.
לא חוויתי את התופת.
לא נשארתי לבד.
לא ראיתי את הדם, את המוות, את הסוף.
לא שמעתי את הצרחות והבכי.
לא הרחתי את האש והעשן.
לא הייתי שם.
אבל אתם הייתם.
דמיינתי אתכם סוגרים דלת, מנסים להתגונן, להגן. חסרי אונים, מעונים.
הבנתי שאתם מאבדים את היקרים לכם מכל, שחלק מכם – ממנו הולך ונאבד, ולא יחזור עוד, ואין שום דרך למנוע את הנורא מכל.
ראיתי אתכם רצים שעות, בורחים, מ תחבאים, מנסים, נלחמים על החיים. ספוגי דם, דמעות וזיעה. לא מוותרים.
שמעתי אתכם, שותקים, צועקים, נאבקים.
הרחתי את האדמה עליה נפלו אהובים, מתבוססים בדם ודמע.
הרגשתי את הפחד המצמית, הכאב השורף, הגעגוע המטריף.
ונשבר לי הלב, לאלפי רסיסים. המון רגשות, שאין לי כלים להכיל.
ובכיתי הרבה – קצת ממה שאתם, והתחננתי לאלוקים, שיתן, שירחם.
אין לי לתת נחמה, מן השמים תנוחמו. רק רוצה שתדעו, עצוב גם לנו.
עליהם, עליכם, עלינו. אבדנו.
כל העם מרגיש את החסר, ואיתכם באבל, אנחנו עם אחד, בשמחה ובסבל.
מחבקים אתכם, מתפללים לכוח, זוכרים תמיד, אי אפשר לשכוח.
אוהבים בלי סוף, אחים לנצח.
Log in to reply.