כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
לא שכחתי / שיתוף מתגעגע
-
לא שכחתי / שיתוף מתגעגע
חושבת עליו.
ילד קטן, עיניים תמות
וגעגוע.
עז. לופת. צורב נשמה.
רגליים קטנות מטפסות על אדן רחב,
יד חובקת דובי ניצול סופה ודמעות.
ילד מחכה לאבא.
ועוברים הימים. ולילות לבנים.
אבא עוד לא שב.
וילד..
הוא קצת שוכח איך אבא נראה,
ואיך הוא צוחק, או כועס.
הוא כבר לא בוכה הרבה, ילד.
וכבר לא מטפס כל ערב אל אדן החלון.
כבר לא כל כך מחכה לאבא.
הוא ממשיך לשחק.
לצחוק.
לחיות.
לשכוח.
ואמא בוכה, היא אומרת-
אל תשכח את אבא, ילד.
רחוק, בגלות, אבל- קיים.
תזכור, ילד, תחכה לאבא!..
ואז, בלילה, מגיע החלום.
חלום בלהות, אפוף עשן ושטוף זיעה.
אש ודם וצרחות.
וילד…
בעיניים עצומות וגוף רועד,
פתאום הוא צועק אליו, אל אבא.
ואמא מגיעה, מכסה חזק חזק בשמיכה,
ועיניה בוהקות בתקוה שלא הכיר-
אז אתה כן מחכה לאבא?..
חושבת עליו, על האבא.
אי שם בגלות, אפוף געגוע וצער.
חושבת על ד”ש שקיבל
מילד שלו. ששכח.
חושבת על הכאב שלו;
הוא- בגלות.
והילד שלו- צוחק. שוכח.
ורק בחושך, בכאב
פתאום הוא נזכר.
ילד.
לא באמת מחכה לאבא.
אבא.
ידי לופתת סורג כהה,
לוטפת אדן אבן קריר.
חלון קרוע אל שמים זרועי כוכבים.
תחזור, אבא.
תחזור.
ולא. לא בגלל שלילה וחושך וכואב.
תחזור כי אתה אבא,
ואני מתגעגעת. נוראות. אליך.
תחזור אבא, טוב?
כי בכל זאת לא שכחנו
ועדיין מחכים אנחנו. לך.
ילדים מחכים לאבא.
-
8 תגובות
-
😢
-
אין מילים.
בכלל.
בכלל.
הצלחת לחבר אותי בבום חזק לתקופה
למחר.
לאבא.
יישר כח!
-
זה ממחיש את השאיפות והציפיות הגדולות ביותר!
ביאת המשיח, בנין בית המקדש, ותחית המתים.
שתי השורות הנ”ל מיועדות לא לאלמנות ויתומים בלבד, אלא לכלל ישראל.
רק שהאלמנות והיתומים חיים את זה יום יום ושעה שעה.
העיקר שנזכה כבר!!!!!!!
-
וואוו
יש לי דמעות בעיניים
הזכות שלך לקרב את זה אלינו ככה
ריגשת!
-
וואו, 😢
ריגשת ודייקת.
תודה!
-
מרגש,
כתיבה יפה ומחברת.
-
תודה על התגובות:)
התלבטתי אם לשתף
ואני שמחה שעשיתי את זה.
-
וואו וואו וואו!!!!
קראתי רק עכשיו, מתאים באותה מידה:)
הכתיבה שלך נוגעת, התחברתי ממש!!!
Log in to reply.
