כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
לבכות/שיר
-
לבכות/שיר
בא לי לבכות.
לעקור את הלב שלי,
ולהטיח ברצפה.
למרר את חיי בבכי,
ולאבד שליטה.
—
אני צריכה להבין,
לעכל,
לא לתת לו להתבלבל,
אבל אני לוזרית.
הוא גדול עליי.
—
נותנת לו לעשות
מה בא לו,
אין אותי,
אין אותו,
ושנינו שרועים על הרצפה.
מדממים.
—
קר לנו.
עצוב לנו.
אני והוא
בתוך שלולית חומה,
דביקה,
של כאב.
—
זה לא פשוט לאבד
אותו,
ת’לב.
כרגיל, אשמח לתגובות ולביקורת…
-
5 תגובות
-
68
274
0
פעילה בקהילה
אוי….
הייתי שמחה לראות סוף קצת יותר אופטימי.
-
16
76
0
חברה חדשה
😟
היינו שרועים ככה שעות
שעות
היה שלב ששיחקתי אותה
שאני בכלל לא זקוקה לו
עדיף בלעדיו.
היה שלב שתמהתי
איך אני בכלל חיה
ואיך חזר לפעום בי הרצון לחיות?
עבר עוד זמן
וניגשתי אליו,
זחלתי לכיוונו.
בהתחלה הוא נרתע
פחד שאעזוב אותו שוב
שהכאב ישבור אותו.
אחר כך התמסר אליי
הסכים לחזור
לתוכי…
לקח לנו עוד שעות
להתרגל
לחזור להסתדר
ועוד שעות להצליח לדבר על זה
וככה למרות הכל
להתחבר
להתאהב.
כי מה שלא יהיה
עדיף לא לאבד אותו
ת’לב.
——-
מה שעשיתי עכשיו זה לא רציונלי
אולי עוד אתחרט על זה(?!)
בטח רצית להתבוסס עוד קצת בלאבד
להישאר שם בביצה החומה
אבל אותי זה ממלא חרדה
אז סליחה שהמשכתי
הייתי חייבת את זה,
לעצמי
לליבי….
💝
-
0
0
0
חברה חדשה
וואוו צמרמורת!!
האמת שזה מבוטא בצורה כ”כ יפה..!! למרות שזה כואב:(מקווה שהיום כבר טוב יותר!
-
0
0
0
חברה חדשה
וואו.
לא דמיינתי. שיר יפהפה ונוגע. התחברתי.
ולגבי השיר שלי עצמי, צודקות. הוא באמת עצוב, והסוף שלו באמת לא אופטימי כל כך.
אבל זה ככה בכוונה. (אגב, זה אחד השירים הבודדים שלי עם סוף כזה…) כי יש מצבים, שאין מה לעשות. שצריך סוף כזה בדווקא. לרוב זה לא ככה, אבל זה אחד המקרים שממש הרגשתי שזה מה שצריך להיות.
ואני אוהבת לכתוב ישר לפרצוף את מה שבפנים, ולא לשקר. אז לא שיקרתי.🙃
-
8
0
0
חברה חדשה
מהמם ,מרגש ,מיוחד
המשיכי..
Log in to reply.
