להיות גיבורה/כוכבה צפון
להיות גיבורה/כוכבה צפון
כל מה שביקשתי היה להיות גיבורה,
לצאת מעצמי, לפנות מקום ישיבה,
לאישה שנראתה חסרת אונים בעומדה,
עייפה, לאה, מצפה לבשורה.
כל מה שביקשתי היה להיות גיבורה,
להרים את התיק, לפלס יציאה,
לעמוד על רגליים צמאות-שינה,
ולדעת שעשיתי בחירה נכונה.
והייתי גיבורה,
עמדתי בנסיעה,
לרגע לא צפיתי
שינוי בעלילה.
אבל פתאום מוצאת את עצמי לבד בספסל,
הנער שישב ליד החלון עכשיו במעבר,
והבחור עם הקיטבג, כן, זה הענק,
עומד, מייצב את עצמו במרכז.
הייתי גיבורה,
הייתי,
ועכשיו אני מה?
נזקקת, עלובה?
איזה מין אבסורד הוא זה,
להיות גיבורה כי הסכמתי לקבל?
לאפשר לאחרים להעניק ולהשפיע,
לבלוע גאווה – בהבנה?
אבל הייתי גיבורה,
הייתי,
כי נתתי לתת,
הסכמתי לקבל.
Log in to reply.
