זה היה בפרטי. מעתיקה לכאן:
כיום יש שלוש חברות גדולות בשוק החרדי: יפה נוף, אור החיים, קולמוס.
בשתיים הראשונות כל העלות עלייך: כתיבה, עריכה לשונית/ ספרותית, עימוד, עיצוב כריכה. את הוצאות הדפוס וההפצה מנכים מהרווחים, ורק לאחר שאת מכסה את ההוצאות – מתחילים לראות רווחים (ההוצאות, אגב, מרוויחות מהספר הראשון…)
בקולמוס הם עורכים את עיצוב הכריכה, עימוד ועריכה, ומנכים את זה מהרווחים.
יש גם את תפארת, אבל הם יותר נישה ספציפית ואני פחות מכירה. אאל”ט, הם קונים את הספר והזכויות, משלמים סכום נאה, ואין לך יותר זכויות על הסיפור.
יפה נוף הוא נקרא הגדול יותר. בד”כ הוא פחות נותן צ’אנס לחדשות – אלא אם הוא מקבל ממש המלצות מסופרות מוכרות שהוא סומך עליהן/ סיפורים שפורסמו בבמות וצברו אייטם.
החיסרון – אין ממש מערכת שדופקת לגבי המידע. צריך לרוץ אחריהם ולקבל מידע מה קורה עם המכירות. התמלוגים מגיעים באיחור ואחרי נדנוד.
אור החיים – הבא אחריו. החיסרון – זה לא יפה נוף. המעלה – נותן צ’אנס לחדשות (לא בכל מחיר. יש לו לקטוריות שבוחנות את הסיפור ומחליטות). המעלה היותר רצינית, שיש לו מערכת שדופקת. את מקבלת פירוט בכל חודש ודו”ח רווחים.
גם הפרסום הוא חלק מתשלום ההפצה. יש כמה מסלולים, אבל בגדול יש מטריה פרסומית, מה שפחות קיים ביפה נוף.
קולמוס– הוצאת ספרים ללא רשת חנויות. זו המעלה. זה החיסרון.
מצד אחד, מאחר שאין רשת חנויות – התחרות בין רשת יפה נוף ואור החיים לא קיימת (המחיר די זהה בשתי הרשתות. אולי שקל- שתיים לפה או לשם. ספר בהוצאת אור החיים ימכאר בכ-9 ש”ח יותר ברשת של המתחרה, ולהיפך…). אין מאבק יצרי על ספר שהודפס אצל המתחרה.
מצד שני, בשום חנות זה לא ממש יעמוד בחזית, כי זה לא ספר שלהם. לכל רשת יש אינטרס לקדם את הספרים שלה, ולקולמוס אין את המקום הזה…
גילוי נאות, אני עובדת עם אור החיים.