למה את צריכה ללמוד תסריטאות: פרולוג 2 – תיקון

[אפרת ת]

בס״ד

אז ככה,

שאלנו – מה בין חלקה של תסריטאית לחלקה של מפיקה בסרט?

שאלת הרשות היתה – למה תפקידה פחות נחשב?

נהנתי לקרא את התשובות

בפרט שהן נכתבו באוירה מפרגנת לשני הצדדים!

אני רוצה להתייחס בתחילה דווקא להגדרה ״סטיגמה״.

האמת, יש בה משהו, רק שזה לא מספיק מעמיק.

תשאלי את עצמך – למה נותנים את הסטיגמה? ודאי יש לכך בסיס!

כמו שלא ידביקו סטיגמה של עצלנית לילדה שקטה שתולה עיניים במורה ומכינה שיעורי בית

אלא לילדה טמפרמנטית ושכחנית שצריכה דרכי למידה אחרות כדי לקלוט חומר…

בקיצור – יש סיבות למה אנשים מגבשים דעה על משהו מסויים

והן נעוצות במאפיינים הבסיסיים של אותו משהו (רק כנראה מוגזמים או מעוותים)

תמר, תמי ותהילה התייחסתן יפה לכמה ממאפייני המקצוע!

התשובות בעזרת דימויים מוכיחות על פוטנציאל לחשיבה תסריטאית

תמר, אהבתי את ההגדרה – פחות נחשב – פחות חושבים עליו

ונכון. התסריטאי הוא האדריכל, היצרן, ונמצא מאחורי הקלעים ולכן פחות ״נחשב״

אבל בואו ניתן לזה עוד ממד עומק!

אגב, תמי, עם המילה ״חוטים״ ממש נגעת בהגדרה שלי, אבל כמעט… 🙂

ובואו נעמיק

בעיני – מפיקה נמשלת לטכנאי

והתסריטאית – לחשמלאי (או להנדסאי חשמל)

(סליחה על הדוגמאות הגבריות, אבל אלה הכי המחישו לי…)

ואסביר

את, כעקרת בית, זקוקה לחפצים שישרתו אותך ואת צרכי המגורים שלך ויאפשרו לך לחיות בטוב

(נמשל: את, כצופה, מגיעה לסרט שאמור לענות על הציפיות המודעות והתת מודעות שלך, כמו

שיבואר בהמשך בעז״ה)

לצורך כך, מבחינת האיבזור, את צריכה מקרר, מזגן, תנור, גז, מכונת כביסה – מכשירים חשמליים

(נמשל: הצופה זקוק לסיפור, דמויות, לוקיישנים, תלבושות, תאורה ועוד)

לפיכך את מזמינה… טכנאי! ומשלמת לו היטב היטב…

הוא מביא את המקרר, מזגן, תנור וכל מה שאת צריכה ומניח אותם במקום שלהם בבית.

(צריכות נמשל? הוא דואג שיהיה סיפור, גם אם לא משנה לו איזה, דואג לשחקניות, לתלבושות,

תפאורה, תאורה, ימי צילום, סאונד……… ומניח אותם ״במקומם״)

כעת מול עינייך בית שאמור ״לעבוד״.

אבל הוא לא. או שהוא מקרטע.

אז את מזמינה… חשמלאי!

חשמלאי הוא מומחה לזרימת החשמל בחוטים שבתוך הקירות –

הוא מעביר את האנרגיה מתחנת הכוח אל השקע דרך חוטי החשמל

עליו לדאוג שיהיה חיבור חזק לתחנת הכוח

שהחוטים הנכונים יהיו מחוברים זה לזה

וחוטים אחרים שדווקא לא יהיו מחוברים

כדי שלא יהיה קצר או פיצוץ חלילה

שכמות האנרגיה תתאים למכשירים ולא תסכן את הדיירים

שהמערכת תגיע לכל מקום בבית ותתגלה בנקודות מסויימות

בקיצור – מדובר בעבודה מסועפת, מורכבת ורגישה

להזרים אנרגיה ממקור האנרגיה (הלב של האנושות)

אל השקע (אל המילים)

דרך מערכת חשמלית מועדת לפיצוצים

כדי שמכשירי החשמל שהתקין הטכנאי יוכלו לעבוד!!

וכל מה שאת רואה כלפי חוץ – זה שקע……..

(כלומר, דפי התסריט שמוגשים למפיקה מהווים רק 5% מעבודתה של תסריטאית!

כל השאר נמצא במערכת המסועפת שבתוך ה״קירות״ – עליה נרחיב בהמשך)

ככה שלמען האמת – חשמל ללא מכונה – קיים,

זורם, אבל לא בא לידי ביטוי.

מכונה ללא חשמל – פשוט לא עובדת!

לא משרתת אותך באופן שהיא אמורה לשרת…

(הבמאי, אגב, הוא מפעיל מערכת החשמל בתוך המכונה וגם הוא קריטי!)

ומשום כך –

כאשר הסרט לא ״עובד״, לא מעניק את החויה הנדרשת או לא אמין וכו׳ (נסביר את זה בהמשך)

לרוב הבעיה היא של התסריטאי, לא של המפיק.

כי סרט בנוי טוב (בכוונה לא כתבתי ״כתוב״)

אמור לעבוד גם אם הצילום לא איכותי,

התלבושות פשוטות והלוקיישנים שגרתיים

(כמו שלא משנה רמת המקרר, הוא יעבוד כאשר יש לו חשמל)

כמובן שככל שיש שיתוף פעולה בין כלל הגורמים העוצמה יותר חזקה,

אבל עצם הסרט קיים כאשר תסריט הוא טוב (ושוב – גם הבימוי!).

עולם הפוך, אה?

מאמינה שאחרי המסע שנעבור יחד,

נבין יותר את המשמעות של המילים ״סרט שעובד״

וגם של תפקידו של תסריטאי

האמת, יש עוד סיבה שעבודת התסריטאי אינה ניכרת

והיא פשוטה – סרט אינו מורכב ממילים!!!

וכאן קצת גלשתי לאחת התשובות לשאלה הבאה

מה ההבדל בין ספר לסרט?

סליחה על האריכות

מוזמנות לשאול ולענות!

[תמי אפשטיין]

פוסט משובח. בהיר.

ספר זה קריאה, עירוב חוש בודד (ראיה- קריאה), סרט – חוויה חושית.

ספר – לתאר את. סרט – לראות את

יש עוד כמה הבדלים