• כתיבה ספרותית

  למה את צריכה ללמוד תסריטאות: פרק 1

  פורסם ע"י אפרת ת  אומנות הבמה והפקות תוכן on 09/11/2024 ב10:32 pm

  בס”ד

  סוף סוף סיימנו עם ההקדמות והפרולוגים

  הגיע הזמן להיכנס לעומק הדברים!

  קדימה!

  שאלנו – מה ההבדל בין ספר לסרט

  וקיבלתי מכן תשובות נפלאות

  ראו התייחסות בסיכום הפוסט הקודם (פרולוג 2)

  בואו נעשה טיפלה סדר

  ייתכן ובדברי אין חידוש או תוספת על דבריכן

  אבל אני חושבת שהם יסכמו אותם באופן מסודר יותר בס”ד.

  אז ככה –

  יש שלושה מדיומים (מתווכים) שמטרתם להעביר עלילה: סיפור, מחזה וסרט.

  כל מדיום משתמש בכלים אחרים, פונה לערוצי קלט שונים אצל הקהל יעד ומעביר מסר (באופן) אחר.

  ולכן גם התמודדות שנבחר להעביר בכל מדיום יהיה סוג ה תמודדות אחר.

  סיפור

  משתמש במילים.

  ונקלט ע”י הערוץ הקוגניטיבי של הקורא.

  הקורא היעיל מפעיל את חמשת המעבדים במוחו

  (פונולוגי, אורתוגרפי, מורפולוגי, סמנטי וניהולי-קשב),

  את מיומנויות ההבנה שרכש, את ידע העולם שלו וכן את הדמיון וכך הוא זוכה בחוויית קריאה

  מיטבית. קריאת מילים והפקת המשמעות זוהי חוויה קוגניטיבית.

  לאחר החוויה הקוגניטיבית באה החוויה הרגשית.

  שמתוך הדמיון והיקש הסיטואציה לזיכרון אישי, נוצר רגש הזדהות, דחיה וכדו’

  לפיכך, תפקידו המרכזי של סופר, יוצר הסיפור, הוא פשוט לכתוב את המילים האלה. שיגרמו לקורא

  לבצע את התהליך הקוגניטיבי בקלות ולהגיע לחוויה הרגשית במהירות (לדוגמה, כמו שכתבת גלי,

  לתאר את ולא לכתוב על וכדו’ כך שהדמיון מצטייר במהירות), אבל תמיד העלילה מתחילה את דרכה

  ונקלטת דרך הערוץ הקוגניטיבי ורק אחר כך – הרגשי.

  למילים יש מרחב תמרון גדול ויכולת לרדת לרזולוציות שאין לאל ידו של אף מדיום אחר.

  על ידי מילים ניתן להתייחס לרובד החיצוני שבסיטואציה אך גם לרובד המופשט שלה, כמו מחשבות, רגשות

  ורצונות של הדמות. ניתן לקפוץ זמנים ומקומות, לדחוס תקופות או להאט את הקצב, מה שלא

  מתאפשר בשאר המדיומים.

  קחו את המשפט: היא חלפה מספר פעמים על פני חלון הראווה הזה במהלך שנה האחרונה ותמיד

  היה נדמה לה שהיא מצפה שהיא תיכנס. הבובה. שמזכירה לה כל כך את הינדי.

  
  

  במשפט הזה עברה שנה שלמה, מובעות בו מחשבות וזיכרונות שמעוררים בך רגש. ואי אפשר בשום

  אופן להעביר אותו כך למדיום אחר.

  במידה מסויימת, כתיבת ספר היא הקשה משאר המדיומים. משום שהסופר צריך להיות גם הבמאי,

  אחראי התפאורה, התאורה והסאונד… והכל להעביר על ידי מילים. מצד שני הוא הקל ביותר – כי

  כשיש לך מילים, יש לך שליטה מלאה על קהל היעד…

  מחזה

  משתמש בצלילים.

  ונקלט ע”י ערוץ השמע של הקהל.

  יש מילים ויש ויזואל, אבל אלו יותר חלשים במחזה.

  המילים – לרוב, לא טבעיות. מלאות סמבולים ומטאפורות,

  ועושות הרבה שימוש בשירה ואנטונציה (למה?? כי הערוץ החזק הוא…)

  הויזואל – רחוק וקטן. כמו כן, את שולטת לאיזו פינה על הבמה להסתכל

  הממד המשמעותי ביותר הוא – השמע. דרכו את קולטת את המילים והמראות

  ולא ארחיב בעניין יותר מידי, כי לא בכך עסקינו

  וגם כי…

  אני רואה שהארכתי

  וכבר נגמר הזמן שהקצבתי לעצמי כבר מזמן…

  מכאן – נותנת לכן להמשיך

  לאיזה ערוצים פונה הסרט? ובמה הוא משתמש?

  ועוד שאלה: איזה סוגי התמודדיות מתאים להעלות בכל אחד מהמדיומים?

  עזר לך? 👍

  אפרת ת  הגיבה לפני 1 שבוע, 5 ימים 1 חברה · 0 תגובות
• 0 תגובות

התחברי כדי להגיב