למה את צריכה ללמוד תסריטאות: פרק 2
-
למה את צריכה ללמוד תסריטאות: פרק 2
בס”ד
לא יאומן
עבר שבוע ולא המשכתי לכן את הפרק הקודם!!
ראיתי את והבנתי שאתן עוקבות, אבל לא היתה שום תשובה!
מתנצלת. הפוסט באמת נקטע באמצע ולא אשמתכן שהפלתי עליכן כזו שאלה קשה
אבל אם זה קורה שוב – תנדנדו לי
תכתבו שזה לא הוגן
שאני לא מובנת
סיכמנו?
מסכמת שניה את הפרק הקודם:
סיפור פונה לערוץ הקוגניטיבי של הקורא ומשתמש במילים.
מחזה פונה לערוץ השמיעתי של הצופה ומשתמש בצלילים.
לאיזה ערוץ פונה הסרט? ומה משמעותו?
הזכרת תמי את המושג “חוויה חושית” ואת צודקת.
הסרט פונה אל הערוץ השמיעתי והויזואלי. הוא משתמש בצורות, צבעים, קולות ותנועה
וכך הוא מעביר חוויה רב חושית רבת עוצמה.
למעשה, הסרט פונה אלינו כמו שפונים לתינוק. בשפה הראשונית שהכרנו.
צורות, צבעים, קולות, תנועה – כל אלו הן מילים בשפת החוש.
בשפת התת מודע!!
בסרט אין פניה כלל לערוץ הקוגניטיבי. להיפך – אחת המטרות של יוצרי הסרט הוא להרדים את
המודע, את הערוץ הקוגניטיבי של הצופים (ויחד עם זה, את ה”שוטר” המסנן את התכנים שנכנסים
לתודעתם…) ולהעניק להם חוויה חושית מלאה, עד כדי שאם יעצרו רגע את הסרט באמצע וישאלו
את הצופה איזה יום היום, הוא יצטרך פרק זמן ממושך כדי להשיב תשובה הגיונית.
ואם אמרנו שמילים פונות לערוץ הקוגניטיבי…..
ואם אמרנו שסרט אמור לפנות רק לא לערוץ הקוגניטיבי…
אנו מבינות שתסריט אינו מורכב ממילים.
להיפך, ככל שהן מופיעות פחות, הסרט יותר טוב.
יתרה מזאת, גם כאשר הן מופיעות בסרט טוב במקומות ההכרחיים,
הן לא נתפסות אצל הצופה כמילים אלא כפעולה (כמו שיש פעולה לרוץ יש גם פעולה לדבר).
באופן כללי – סרט טוב זה סרט שגם אם הוא כתוב בסינית, את מבינה.
וזה מקור הטעות למה שהזכרת נכון תמר, לזה שהתסריטאי לא כותב.
תשאלו – אז מה באמת תפקידו של התסריטאי, אם לא לכתוב מילים???
את זה נלמד כאן, בפוסטים במהלך השבועות הבאים.
בינתיים, כטעימה, מצרפת לכן כאן סרטון,
תשמרו עליו, כי נשתמש בו עוד בהמשך
תצפו ותגידו לי – מה עשה בו התסריטאי.
מחכה לכן!
Log in to reply.