מבטיחה/ אורטל
מבטיחה/ אורטל
אני מבטיחה לנצח.
היא צועקת. דמות איתנה ועיניים, ומבט כזה נחוש, יוקד.
מחייכת לשמיים, מבטיחה לזרוח עם השמש. לגעת ברקיע.
ומחייכים לה עכשיו בחזרה, אומרים לה שבטח. כן.
והיא יודעת שכן. לא צריכה שיגידו.
המאבק הזה שלה והיא תצליח.
אני מבטיחה לנצח.
היא אומרת. דמות לוחמת,, עייפה. ומבט כזה מבין. מאוכזב.
מסתכלת לשמיים, מבטיחה לקטוף כוכבים, לצעוד לאור ירח.
ומביטים בה עכשיו בחזרה. אומרים לה שנראה. שאולי.
והיא רוצה להאמין שכן. אולי צריכה שיגידו.
הקרב הזה מתיש והיא נשארת.
מבטיחה לנצח.
היא לוחשת. דמות סדוקה, ושבורה קצת. מבט כזה דומע, מרוסק.
בוכה אל השמיים. מבטיחה לרוץ בגשם, לעמוד מול הרוחות.
וצוחקים לה עכשיו, אל מול פניה. אומרים לה שלא. שלעולם.
והיא כבר לא יודעת. מתחננת שיגידו.
המלחמה הזאת קשה, והיא נפלה כבר.
אולי אני לא אנצח.
היא נעמדת. דמות פצועה, על שתי רגליים. מבט כזה פגוע. נבגד.
וכבר לא מביטים בה, מפנים לה גב עכשיו.
והיא יודעת שאף אחד כבר לא יגיד.
שאריות דמעות על לחיים. יד שבורה מוחה אותן מהר.
אולי לא.
אבל אני מבטיחה להילחם.
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.

