מה לדעתך המניע העיקרי של כותבת לכתוב בשם עט?

[מירי רוט]

לדעתי זו יכולת המעידה על בגרות ועל שלמות פנימית

אבל מי שלא כותבת את שמה לא מצביעה על ההיפך

ישנם שיקולים שונים כגון להעלות נושא טעון מאד או לא מדובר והסופרת לא מעוניינת שהיא תהיה הנושא אלא הנושא יגיע בלי גב של אף אחד

ואל תגידו שזה לא כיף להשתתף בדיון סוער שאת בעצמך יזמת ומשחקת אותה…

[פנינה ריימונד]

לגמרי פחד מ”מה יגידו”.

אני מופיעה בשם מלא גם בכתיבה וגם בפורומים שונים.

למרות שאני טיפוס מאוד ביישן.

לגבי נושא מאוד רגיש, אני כן חושבת לכתוב בשם בדוי,

אבל מאבדת את הקרדיט אם כך. מתלבטת עדיין, עם נטייה לכתוב בשמי המלא.

[רות רוט]

מסכימה איתכן, מירי ופנינה.
לי יש שיקול נוסף: תלוי מה אני כותבת ולמי.
לפעמים קהל היעד כולל אנשים המכירים אותי אך לא מהמעגל הקרוב, ואין לי שום
ענין להיטחן “היא מורה של אחותי, בטח הסיפור הזה על מה שקרה שם לפני שנתיים” /
“אהה… אז כשהיא מגיבה —- סימן שהיא חושבת —-” /
מכירות תגובות כאלה, לפני הגב או מאחוריו? אז זהו, שיש סיפורים שלא מתחשק לי
שאנשים ככה ינסו לחפור. במיוחד כשמדובר על סיפורים עם רקע אמיתי (מסיפור של
חברה של חברה ששמעתי בכלי שלישי וטרחתי לברר את הפרטים. מה זה משנה? אם השם
שלי רשום, כנראה אני בעלת הסיפור. וכמובן כשבאמת זה מבוסס על מקרה שקרה לי או
למישהו מהמשפחה הקרובה. ועם כל שינויי הפרטים…)

[פנינה ריימונד]

רות, אני לגמרי מבינה אותך, אני מהצד שלי נמנעת מלכתוב על נושאים מסויימים לפעמים,

כי יכול להיות שמישהו יחשוב שכתבתי עליו וכו’

ובכלל, בתור מורה זה עוד יותר מובן…

[אהובה מליח]

כמו שציינתי כאן פעם, כתבתי תמיד! אבל תמיד תמיד כתבתי למגירה, גם אם זה היה בקורסים של כתיבה או משהו בדומה, הייתי ממתינה עד שכולם יקראו ואז קוראת את שלי.

לא רואה בכך עניין של חוסר ביטחון אלא יותר קנאות על הפרטיות שלי. למרות שהיו קטעים באמת שישארו שלי לתמיד בלי שעין חופשת אותם.

כשהתחלתי לפרסם את הכתיבה שלי (הבית שלנו, בית נאמן, קהילות וכו’) כתבתי רק בשם העט בגלל אותה סיבה.

כשאני כותבת דברים, אני מכניסה את ליבי ונשמתי לדברים, מי שקורא את הקטעים האישיים שאני כותבת קורא אותי כספר הפתוח, זה כאילו להכניס אותו לנבכי הנפש ממש, וזה מרגיש לי כניסה לטריטוריה שלי.

היום למדתי לכתוב קצת יותר מעורפל ולכן אני כותבת בשם שלי (יחידה, משפחה וכו’), רק שנראה לי נכון יותר לכתוב “א. מליח” ולא בשם המלא. אולי בגלל צניעות של השם המלא? לא יודעת כי זה ממש לא קשור לצניעות!!! ממש לא!!

כל זה כמובן בכתיבה יצירתית.

כאשר אני כותבת לעיתונים בסגנון של מאמר מקצועי אני כותבת בשמי המלא ללא שום בעיה.

אין לי בעיה עם ביקורת, כי היא דווקא פחות מפריעה לי.