כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
מה נשתנה הלילה הזה?
-
מה נשתנה הלילה הזה?
מה נשתנה הלילה הזה?
מה נשתנה הלילה הזה,
מה מכל הלילות?
מה נשתנה הלילה הזה?
עדיין בין גלויות.
כלום לא השתנה הלילה הזה
כבר כמעט מאתיים לילות ,
לכולנו אבן כבדה על חזה,
טובלים במליון שאלות.
בפנים ים רגשות, רצות תמונות
של נשמות טובות נבהלות,
פחד לופת, פנים מתחננות.
בעל כרחן מובלות.
אתם לבד שם, אנחנו מחכים לכם כאן,
הלילה הזה כמו חודשים של לילות.
תחזרו כבר הביתה, עבר יותר מידי זמן.
מתחננים שאלוקים יגשים משאלות.
גם עכשיו, כמו כל הדורות
רוצים לאבד לכלות,
ועיניים מתוך החושך רואות
שידינו לא כל יכולות.
הלילה הזה כמו לפני יובלות
נזכרים במה שקרה,
איך מתוך אפילה נורא עלילות
הוציא לרווחה מצרה.
הרבה השתנה הלילה הזה,
הוא אחר מכל הלילות.
אף פעם לא חווינו לילה כזה
בכל השנים הרגילות.
כמה היו פה וכבר לא נמצאים,
הותירו אוהבים משפחות שכולות,
בחלל שנפער תמיד יהיו חסרים,
חיים בזיכרון של מראות וקולות.
לא חוינו כאלו חודשים קשים,
מורכבים מאלפי שעות לא קלות,
לפעמים אנחנו כמעט מתייאשים.
הלב בקושי עומד באותם טלטלות.
לא ידענו שאפשר להישבר שוב ושוב,
הנפש פצועה, עטורת חבלות.
תקווה מתנפצת, כואב ועצוב.
ואיך קמים מאותם נפילות.
הרבה השתנה הלילה הזה
ויעיד מי שנסתרות בפניו נגלות,
אנחנו טובים יותר, גדלנו מזה,
נלחמים, מתאמצים, מקבלים קבלות.
מה נשתנה הלילה הזה?
הוא לגמרי אחר מכל הלילות.
ובלילה שונה ומיוחד שכזה
מתחננים באמת לשומע תפילות.
הגלות קשה מידי, שבענו מרור,
דמעותינו בטוח עד אליך עולות.
תחזיר אותם הביתה, תדליק את האור.
תשיב את בניך מכל הגבולות.
-
2 תגובות
-
את הלב קורע, כמה עצוב
צריך לזכור וזה חשוב
להיכנס לנעליים של השני
ולא לחשוב רק “אני”
להזדהות להשתתף
עם החטופים ועם העוטף
לבקש גאולה עכשיו
לעם שסופר את מתיו
שיהיו כבר בשורות טובות
נראה כבר את השבים והשבות
מן החושך מן השבי
יחזרו כולם הביתה בשפי.
-
אמן!!
מרים, אפילו התגובות שלך כל כך יפות ומרגשות!!
-
Log in to reply.
