מה שהצום הצליח להוציא ממני. הספוקן וורד הראשון שלי! פליזזז תגיבו ותוסיפו ביקורת
-
מה שהצום הצליח להוציא ממני. הספוקן וורד הראשון שלי! פליזזז תגיבו ותוסיפו ביקורת
מתזזת בין כיור לארון
מרגישה בבית
מושחת שמנים, מקטירה, מבשמת
מעניקה סימנים, סממנים
ואין לה אף דקה מן הדקה
עוברת לשכה אחר לשכה
מהמלביש- שמצב ארונו לא מן המשופרים
הגיעה עד לשכת עושה החביתין
ומהכיור – לא פסחו כלי המקדש
ממזלגות למחתות
ממלקחיים למקלחות
והיא כבר חסרת אונים
נואשת, מחפשת עזרה
חוצה את האולם אל עבר העזרה
אך זו מבוששת מלבוא
לבד במערכה – יותר מתמיד
ולא מקטרת !
בסוף החודש , כשהלבנה ממלאה ימיה
והיא מחסירה מלילותיה
כשהחמות יוצאת עם נרתיקה בטריקה
חמה יצאה מנרתיקה וחשבון החשמל נכנס מדלת מוצקה
יש אומרים עוד מימי ניקנור
זו צלחה גל נוסף והתריאה על חורבן הבית
שקרוב מתמיד
החשבון טפח בטפח אמה , יותר מן הממוצע
שלושה שבועות ועוד תשעה ימים , בכוחם לחולל שינויים
החשבון מעיד על מזגן שעבד רוב שעות היממה
בדיוק בשעות בהן היא עבדה ואבדה
על לא פחות מחמישה עשר מעלות ! ועוד מעלה
והוד מעלתה
אישה קטנה ועייפה
הממלמלת פסוקים ומזמורים
כמספר המדרגות שבכניסה לבניין
מסתבר שיש בה כוחות סוס
ממזערת נזקים על אף חום האימים
סוף סוף נכנסת בשער
בשער טיטוס
בשער סטרפקוקוס
ועוד שאר חולאיים ומינים משונים
נדבקה במקרה מבן השכנים
השוכן במקדש ממול
והיא כגיבורה
יוצאת מלשכת הפרווה
שנמצאת עמוק במיטה
שולחת את הכר לנכר
וממשיכה בסדר העבודה
משל הייתה כהן גדול ביום הכיפורים
ועל שכמו נטל אומה ועדה
וה’ עדה
היא מצליחה לראות גם ניסים ,
יוסף, שרה, רבקה, שני ועוד שורת זאטוטים
כמה מקסים כמה עוד מקסימה וסנו תצטרך לשפוך במהלך החיים
והאמת, קצת צפוף לה
לא רק בעת שמשתחווה
ולמרות זאת אינה אומרת “צר לי המקום”
מעדיפה שזה המקום יהיה נווה משכן לשלום
ולפי כך ולפיכך , האש בבית המטבחיים עולה מאליה – ועליה מחבתות וסירים
בודקת את החסה מתולעת
ואת שני מכינים ושאר פשפשים
ומפשפשת
מפשפשת שוב ושוב במעשים
בוחנת את חדרי הלב
בודקת גם בלב החדרים
לא מוצאת מנוח, מנוחה
הרי משהו ” שולי וקטן” שכוח שכחה
תרמה את תכשיטי הזהב ומראותיה
למשכן , למשכנתא
לכן כיצד תוכל להביט במראה ?!
נכון, אינה מושלמת , עולה ויורדת , קמה ומתרוממת
אך מחובתה להרגיש שלמה !!
הרי דם עמל ויזע השקיעה בבית
השקיעה במקדש
השקיעה בבית המקדש הפרטי והאישי
ושם רשומה על שמה כל חלקה טובה-
ולא רק בטאבו..
והמקדש, שחרב ונבנה חרב ונבנה
ממשיכה לבנותו ולא בוחלת במשאבים
גם אם אינם אנושיים
מקדשת את כל האמצעים
מדוע
היא לא מרגישה ולא מודעת
לגודל הקורבן אותה הקריבה
על מזבח השעה . כן רק את
א מ א
מקדש מלך עיר מלוכה
קומי צאי מתוך ההפיכה
א מ א ל ה
התעוררי התעוררי כי בא אורך
קומי אורי
כבוד ה’ עלייך נגלה
אלייך נגלה!
אמא שלי , ממסירותך ניתנה תורה
מרוחך נוספה לבנה אל לבנה
בזכותך שכינה שורה
מעונות קודש ומקדשים רבים יוקמו
יקומו מעפר ויזקפו לזכותך , בזכותך
שלהבת עולה מאליה
מכל נר ונר שהיטבת
יצקת מנורה טהורה עשויה זהב-
מצופה בציפוי צפיותייך
עומדת איתנה, בדיוק כמוך!
לא שבה ריקם אף דמעה
הכנסת באושר את בנך אל היכל הלימוד
את בתך המתבגרת שילחת אל המחנה
שלחת נוחם ועידוד.
יבוא היום, והם ייצאו אל מחוץ למחנה
אך בינהם לבינך
יישאר לעד משותף המכנה
לא שבה ריקם אף דמעה
לגבולם שבים הבנים
מלבד בכי הצבת גם תמרורים
ימשיכו בשביל שלך, בשבילך
הענקת אורים ותומים
ניכר פועלך אף בקישוטים
את זו שהשקית באהבה הפרחים!
את זו שרכסת בחמלה הכפתורים!
את זו שהגביהית את הגביעים !
את זו שהותרת על קינם את הקנים!
היית נחושה ולא מנחושת
Log in to reply.