מוות וחיים ביד הלשון!
-
מוות וחיים ביד הלשון!
מאה פעמים היא הרימה אותו. לחצה עשר ספרות, מקש ירוק, הצמידה לאוזן.
הורידה, ניתקה.
תמיד הורידה ואז ניתקה, היה בה חלק לא כפוף להגיון שהאמין שהיא הספיקה לענות והנה כבר תספר הכל.
מיד תפלוט את הלבה הרותחת תסביר ברור ובהיר, לא תיתן לרגש לבלבל אותה, להציג אותה מלאת אמוציות. לא אמינה.
תמיד הורידה לפני לבה מתפרצת. ברורה ובהירה. ואולי זה בכלל אוקסימורון.
וטוב שהורידה וניתקה.
לא היה לה שום היתר לפלוט לבה להסביר ברור ובהיר.
אף אחד משבעת התנאים שנתן הכהן הגדול מראדין לא התיר לה להמתין לצליל חיוג,
לשחרר מילים שלא תוכל להחזיר לעולם.
היא המשיכה להתקשר זה היה גדול ממנה.
היא המשיכה לנתק , לנצור לבה רותחת, היא הייתה גדולה ממנה.
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.