מוקדש באהבה לכל מי שאוהבת לכתוב ועדיין לא בטוחה שהיא כותבת יפה💐
-
מוקדש באהבה לכל מי שאוהבת לכתוב ועדיין לא בטוחה שהיא כותבת יפה💐
איזה עולם לא פיירי זה.
אני אוהבת לכתוב.
באמת!!
אני מאוהבת במילים.
יפות,
מדוייקות כאלו-
דקות, גסות, בהירות וקשות.
את כולן אני אוהבת.
–
יום אחד גילית שאני לא יודעת לכתוב.
זה היה קל, הלגלות את זה, ממש קל אפילו.
זה היה קצת אחרי שניסיתי לכתוב והכל יצא לי מצחיק.
ואני לא רציתי לכתוב מצחיק!! אבל כל המילים הטיפשיות נדבקו אלי וזה מה שיצא.
או כי פחדתי…
אוף.
לא חשוב.
ואחרי זה נהייתי עסוקה נורא וכשסיימתי עם כל הלהיות עסוקה וזה,
גילית שיש אנשים שאוהבים יותר ממני מילים.
ואני אהבתייי!!! באמת!!!!
כל כך אהבתי
למצוא מילה שתבטא בדיוק מה שהרגשתי היה בשבילי כמו לונה פארק….
אולי זה העניין, שאהבתי לונה פארק.
סופרות לא אוהבות לונה פארק.
–
אני חושבת שהן גם אהבו אותי, המילים.
אבל לא… לא הייתי מלכת כיתה, וגם לא בקבוצה שלה ולא באזור הקרוב והרחוק.
והמשכתי לאהוב מילים במחתרת
למרות שהן בגדו בי ואהבו יותר את המלכות.
כל המילים היפות והמדויקות נדבקו להן, נזלו בעדינות מתרפקת מהיידים על הדפים
ישר אל הלב שלי שצרח בעונג וקנאה כשהן נכנסו אליו.
לא מהצד של החברות הן נכנסו, חלילה. מהמקום של השפוטות של המלכות. הן לא היו שלי. הן היו שלהן.
–
ועדיין עבר בי רטט כשראיתי דפים חלקים.
ועדיין ליטפתי בסתר מחברות בחנויות.
–
ככה זה העניין עם פרפקציוניסטים.
…….ככה זה העניין עם פחדנים.
Log in to reply.