כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
מוקדש בהערכה לאמהות עייפות במיוחד / אתי קעניג
-
מוקדש בהערכה לאמהות עייפות במיוחד / אתי קעניג
לפעמים אני מתנהגת כמו ילדה קטנה. ליתר דיוק ‘אישה קטנה’, אם יש מושג כזה.
מתעצבת על שטוייות, נתפסת לקטנות, מסוגלת לבעוט בערכים שחשובים לי ממש, לפרק בניינים שעמלתי לבנות בעמל.ממש כמו אותה פרה, במחילה, שבעטה ברגע של חולשה בדלי חלב עליו עמלה יום שלם.
ואז מגיע הלילה, שחור ושקט, מאפשר למצפון להשמיע את קולו, התסכול בשמיים, ההרגשה נוראית והעיניים שלי מביטות בעצמי בהאשמה, נועצות בי שיפודי אש מכאיבים.
לא נותר לי כי אם להביט במראה ולהזכיר לעצמי שאין אישה קשה, יש אחת שקשה לה.
לחבק את הדמות החלשה, הרפוסה, חסרת האונים, להזכיר לעצמי שכולנו הרי עוברים רגעים קשים, מסתבר שהחולשה הזאת היא חלק בילתי נפרד מפסיפס האימהות המדהים שבורכנו בו. כאלה אנחנו רגע מאירות ורגע חלשות, אימהות שכאלה, אלופות כל כך. מי אמר שלאמהות טובות אסור לטעות?
האימהות היא כמו שדה ענק מלא מהמורות, קוצים ובורות והרבה פרחים יפים. לא תמיד קלה הדרך, אור יפה ממתין לנו בסופה.
אולי הגיע הזמן למחוק סוף סוף את האשמה, להחליף אותה בהערצה, להוריד מהמפה את הביקורתיות, להאיר את החושך המעיק, את ההלקאה העצמית הנוראה הזו.
לצרוח לעצמי בקול את מה שקולות החיים התובעניים משכיחים ממני: אני טובה. אני טובה. אני טובה.
וגם אם כל הקולות שבעולם יצעקו אחרת, האמת בכיס שלי, חיה ובועטת.
אין כמוני. חלק אלוק ממעל, יציר כפיו של הקב”ה. שבחר בי למשימה קדושה, שסומך עלי שאעשה אותה הכי טוב שאפשר. ואם הוא בטוח ביכולות שלי, מי אני שאפקפק בהן.
הרי כל רצוני לעשות טוב, לעשות רצונו, לשמח אותו.
רצה להכין לי קפה חזק, מצרפת שוקולד יקר מפנק.
לחיים לחיים. לחיי כל האמהות הגיבורות. הנופלות והקמות.
-
1 תגובה
-
מזדהה עם כל מילה,
איזה מעודדת! צריכה לקרוא את זה בסוף כל יום…😉
Log in to reply.
