“מורה לאמון?!” -יש דבר כזה!!\שיתוף קטע קצר
-
“מורה לאמון?!” -יש דבר כזה!!\שיתוף קטע קצר
היום סיפרו לי את הצלקות שראיתי בעיניים שלך ילד,
היום פתאום זיהיתי כמה אתה מבוהל,
אפילו בלי יכולת לתמלל,
וכמה התקשורת שאני מנסה לייצר ביננו מפריעה לך.
פתאום הבנתי למה אתה מתנגד להיישיר אלי מבט,
להיות כן,
לתקשר.
ולמה כל מפגש בארבע עיניים מלחיץ אותך לאור נסיון העבר המר.
היום הבנתי את התוקפנות שלך כלפי החברה,
הבנתי את השתיקות הרועמות שלך בין הצפה להצפה.
היום הבנתי את הכאב שראיתי בעיניך,
פתאום היה לו הגיון,
לפחד שהרגשתי שנמצא שם.
פתאום הזדהיתי עם הריחוק שאתה משתדל כל כך לשמר לך.
רק כדי שאף אחד לא יכנס אליך,
לטוב ולמוטב.
אני מודה לה’.
שנתן לי לב שפועם,
שחיכיתי עם התפיסה שלי עליך,
שדנתי לזכות,
שהייתי סבלנית.
שראית מעבר למכות וכיסויים.
שראיתי עיניים.
והקשבתי ללב שדפק את הכאב שלהן בלי היגיון,
נתתי לאינטואיציה לשחק,
ולכעס להתפרק.
מודה לה’.
שהקשבתי להן.
לך.
ואני אמשיך ילד.
בקצב שלך.
להקשיב.
אל תדאג,
זה יהיה מרחוק.
איך שנעים לך.
ויום אחד עוד תבטח במרחב שלך מספיק.
ולאור נסיון העתיד המיטיב שעוד נצבור.
תאמין שיש גם אנשים טובים,
וכשהם מסתכלים לך בעיניים,
הם רק רוצים לראות אותך.
ולעזור.
בנעימות.
שמתאימה לך.
עוד תמצא את האמון שאבד לך ילד.
אני אתייגע על זה ואתה –
אתה עוד תאמין.
Log in to reply.