מותר להתגעגע? / ת. פ.

[מרים סולובייציק]

גם לי יש קרובת משפחה (לא בדרגה ראשונה), שהיינו חברות כמו אחיות. וגם הודעתי לה שכיוון שאין לה אחיות (היא היתה בת יחידה) אז מהיום אני אהיה אחותה, והיא הסכימה, כי היא באמת היתה נשמה טובה, וכי לא היו לי אחיות גדולות אז היא הסכימה להיות אחותי הגדולה.

וכשהיא נפטרה, הרגשתי כאילו מת חלק בתוכי, עד היום היא חסרה לי כל כך, כשהיא הלכה, נשארתי לבד.

אני זוכרת אותה גם היום, לאחר שאבדתי בעל, ואמא, עד היום היא חסרה לי.

כי מותר, מותר לי להתגעגע.

[ר ו]

כתוב יפה ןנוגע ללב…

את מזכירה לי שכשאמא שלי בישרה לי שאבא שלי חולה

והרגשתי כזו קטנה ולא מסוגלת להכיל,

בכיתי שאני רוצה כותל, עכשיו!

אז קמנו ונסענו לירושלים,

עמדתי מול האבנים הקדושות

ו….

כל הדמעות שציפיתי שיצופו

והתפילות שיבקו רקיעים

הכל פשוט התאדה,

עמדתי לתפילת שמו”ע:

“רופא חולים”- ובלב עוברת לי רק מילה אחת: “אבא”

“אתה קדוש”- ובלב שלי חושבת “אבא”

ברך עלינו- והמחשבה היחידה “אבא”

ככה, תפילה יבשה, בלי שום כוונה, בלי שום דמעה

יבש

כואב

וכלכך עמוק…

וכאב לי כלכך שאני לא מצליחה לדמוע ולבקש ולהתחנן

אבל הבנתי שזו כנראה תגובה רגשית והגיונית למצב..

וככה יצאתי מהכותל

הלומת רעם, המומה מעצמי

מהתפילה והדמעה שבוששה לטלטל רקיעים

ורצתי מהר לחבק את אבא האהוב שלי

ותקופה לאחר מכן— להיפרד ממנו עד בוא גואל…😢

בתפילה שנזכה עוד השנה לרוץ לקבל את פניהם בתחית המתים

[ש ו]

ואו!😰

[תהילה א]

וואו, עולה לי דמעות ככל שאני בולעת עוד ועוד מהמילים שלך, כואב נורא, נוגע ללב,
פעם שמעתי, שכשה’ לוקח מישהו (…) אז הוא לא עושה את זה אם זה יגרום צער לאחד מבני האדם שהמוות הזה יהיה קשור אליהם, ולא משנה מאיזה קרבה,
ככה שגם כאן זה מחושבן בחשבון מדויק, וגם את נלקחת בחשבון בלי ספק, וה’ יודע שזה מצער אותך ובכל זאת בחר לעשות את זה,
מותר לך להצטער, מותר לך לכאוב,
קשר דם לא תמיד קובע את רמת הרגש,
ה’ לקח אותה מההורים שלה בדיוק כמו שהוא לקח אותה גם ממך וגם מהמורה שלה וגם מכל מיני מעגלי חברה גדולים יותר, אפילו מעמ”י בכללי, ולכל אחד זה מן חשבון אישי מול הקב”ה וכל צער ולו הקטן ביותר- מדוד ומדויק…
מחזיקה לך אצבעות,
המוווון כח,
את נשמעת חזקה.

בהצלחה!