כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
מחשבות של חורף\שיתוף
-
מחשבות של חורף\שיתוף
<br clear=”all”>
<b align=”center”>מחשבות של חורף
<br clear=”all”>
חורף.
הגשם דופק לי על החלון
פתאום כך ברגע
זז לו הוילון.
עיני נישאות אל רקיע
אל שמים אפורים,
אל שעטת העננים,
ועלים שמתנפנפים ברוח.
שלוליות מבעבעות,
טיפות מרקדות,
ציפורים שמחפשות מחסה ומנוח.
האוירה קסומה,
השקט הזה ענוג.
בחוץ המבול שוטף,
ולי חם נעים ומלטף.
הצבעים האפרוריים עושים לי טוב בלב,
וחמים לי ובטוח בתוך שמיכה ומעיל.
מתבוננת בטיפות,
ועולות בי מחשבות.
איך גם כששמח ופעמים שעצוב,
הגשם מרגיע ומבטיח שיהיה טוב.
משכיח כעסים, משכיח לחצים,
חודר עמוק לתוך נשמה צחיחה
ומנקה אותה מבפנים.
ואיך שזה פותח בי את חדרי הלב,
מזכיר לי כמה טוב, ושאמשיך לשרוד.
וזה בסדר לגמרי לדמוע, לפרוק לחלל
זה שוטף ומטהר בי את הכול.
וכך בלי להתכוון,
הסערה בחוץ משתיקה לי ת’רעש הפנימי.
העצים זזים, נעים אחר הרוח
רק אני עם ענפים כבדים.
היא נושבת, אני צופה בה
ובכל העלים שמחוללים סביבה.
פעם רוצה להיות כמו ברוש
נטועה וחזקה גם כשמבול סוחף
ופעם רוצה להיות עץ פרי
להשפיע, להעניק טוב ומתיקות.
וכשהרעם מרעיש והרחוב מוצף
מרגישה את הלב שלי נפתח
איך עוד קליפה משתחררת ממני
איך עוד מסיכה יורדת ממני.
מרגישה את ד’ קרוב כ”כ אלי,
פותח את השמיים בשבילי,
משפיע עלי טוב תמיד בלי מידה,
שוטף אותי כשיבש, ומלטף אותי כשקר.
וכשהחלון סגור-
אני מרשה לעצמי לדמיין
ככה, בלי הסאונד השורק בעורף
שהטיפות רוקדות ריקוד שמח,
ואין להן אלא רק שמחה בלב.
למרות שהרקע אפור וקצת קודר-
הן ממש כמוני, רוקדות בגשם-
עולזות עם כל טיפה ששוטפת ת’עולם
שמשתחררת, מעיזה
יוצאת ומספרת על קיומה.
וכן, לא כל הימים שטופי שמש
רעננים עליזים והים רגוע
יש כאלו שטופי דמע,
סוערים רוגשים וקצת שחורים.
אך כמו הגשם כך גם השמש
כולם מגיעים מאותו מקום.
כשהקב”ה השולח זה הכי טוב בשבילי.
זה לפעמים קשה, לפעמים חשוך,
אבל זה הדרך, נעבור אותו בחיוך.
וגם כשכמו טיפה,
אני רוקדת בחושך
מנסה לשכוח מכל הבעיות,
מזכיר לי הגשם שעוד יהיה טוב ושמח,
עוד יתקבלו כל התפילות.
תודה לך, עונת החורף
באה פעם בשנה משחררת את רגשותיי
מטשטשת את דמעותיי-
נותנת פורקן וסיבה לשבת בבית ולבהות,
סתם כך, בדמעות מעורבבות שלי ושל שמיים.
תודה לך ד’
על שבראת לי ת’חורף,
שפתחת בי את מעיינות הלב.
-
2 תגובות
-
גשם
עננים נישאים ברוח
מסתירים את השמש
מעטה מעל מתוח
ומלמטה בוץ ורפש
הכל רטוב ומעורפל
טיפות גדולות יורדות
סמיך הוא החלל
עם עליות ומורדות
נזכור ובל נשכח
כי גדול יום הגשמים
לא נהיה כעוברי אורח
כתפילת עוברי דרכים
ביום ירידת הגשם
עת רצון הוא לתפילה
בקשותינו תעשינה רושם
תהיינה רמות מעלה.
-
איזה כותבות אדירות!
היה מקסים לקרוא, שתפו עוד כאלו.
Log in to reply.
