כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- מאורגן על ידי
-
מידע על שירים פיוטים
מידע על שירים פיוטים
הי, לצורך כתיבת מאמר
אני מחפשת מידע על שירים ופיוטים של שבת
לא משנה איזה מידע, הכול יעזור
מי כתב, מתי, למה וכו…
- 5 תגובות
ותיקה בדרך כלל כתוב בזמירונים מי כתב את הפיוט, ומשוררי פיוטים השתמשו הרבה
באקרוסטיכון – לרוב של שמם (לעיתים גם "בן") בתוספת חזק.
הפיוט "צמאה נפשי" של רבי אברהם אבן עזרא (נהוג לשיר אותו בליל שבת) הוא
באקרוסטיכון של: אברהם בן עזרא.
הבית האחרון – א' – הוא: "אקוד על אפיי ואפרוש לך כפיי עת כי אפתח פי בנשמת כל
חי".
מבחינת החרוז, יש שם משהו שלכאורה לא חרוז – אפי, כפי – מנוקד בפתח ב-פ' (ו-י'
עיצורית), פי – מנוקד בחיריק ב-פ' (ו-י' נחה).
ההסבר לכך הוא (אם מישהי מכירה הסבר אחר, אשמח לשמוע) הוא שצורת הכתיבה זהה
(אז לא היו כללי אקדמיה לכתיב חסר ניקוד…) ולכן משהו מן החרוז יש כאן.
לא זוכרת כרגע עוד דוגמאות, אבל הבנתי שזו צורת חריזה שהייתה מקובלת ברמה
מסוימת אצל משוררי ספרד.
יש שני קטעים נוספים לפיוט הזה: קטע נוסף שמתחיל ב-א', לצערי אינני זוכרת על
ידי מי חובר ומתי בדיוק (נראה לי בכיוון של לפני כמאתיים שנה, משהו בסגנון).
יש קטע גם שמתחיל ב-ה', וזה לפי צורת כתיב של: "אברהם בן עזרה". גם את הפרטים
המדויקים לגביו אינני זוכרת, וחבל…
מה שכן, הוא הושמט בצנזורה ולכן יש זמירונים שהוא לא כתוב.
הסיבה להשמטתו פשוטה מאוד: הצנזורה הייתה נוצרית. והוא דורש נקמה מאדום…
"הלוא חלקך מראש, חלק – דמו דרוש, שפוך אף על ראש, השעיר החי"
חלק הוא יעקב, השעיר החי הוא כינוי לעשיו.
הקטע הנוסף שחובר בהמשך הוא: "אזלת ידינו, ותש כוחנו, ובת קול תנחמנו: עוד
אביכם חי".מחפשת גם מידע על תוכן הפיוטים, או רק מידע טכני (כאילו…) – מי כתב, מתי,
למה, איך, איך עבר במסורת וכדו'…
???-
פעילה בקהילה
וואו תודה תמר!!
כן, אני מחפשת מידע מעניין על מה עמד מאחורי הפיוטים,
או כמו שכתבת כאן, סיבות לכתיבה, לצנזור וכו…
זה מצוין לי, אשמח ממש
- סטטוס תעסוקתי:
ותיקה
אני לא לא יודעת אבל אצלנו שרים אקד על אפִּי ואפרוש לך כַּפִּי …
ולא, ממש לא מתאים לר' אברהם אבן עזרא לא לדייק בכתיב…
הלא הוא זה שאמר :
אל תחרוז בשור ובחמור
כי אם את החמור
תעלה אל הר המור
ואת השור
תוביל בארץ המישור.
וד"ל.להתרשמות, לחצו כאן!
<https://drive.google.com/file/d/14tyXIp6DPI0ChswgHAgrt4rhcQSuzous/view?usp=sharing>בתאריך יום ה׳, 15 באוק׳ 2026 ב-22:57 מאת קדם
- סטטוס תעסוקתי:
ותיקה
אשמח לעזור יש הרבה מידע בענין….
HE.MAGNUZ וההמשך הידוע.להתרשמות, לחצו כאן!
<https://drive.google.com/file/d/14tyXIp6DPI0ChswgHAgrt4rhcQSuzous/view?usp=sharing>בתאריך יום ה׳, 15 באוק׳ 2026 ב-17:26 מאת קדם
-
ותיקה
טוב, אז מצאתי את המקור לחרוז "אזלת ידינו" – המהר"ם שפירא מלובלין (מייסד הדף
היומי).
לגבי התגובה של אסתר מגנוז: ה"לא תחרוז בשור ובחמור" מדבר על עיצורים, לא על
ניקודים, ומבחינת העיצורים יש כאן את אותם עיצורים.
מעניין אותי גם לבדוק את צורת ההגייה המדויקת של האבן עזרא של כל ניקוד וכל
עיצור.
מעניין באמת לבדוק מה את אומרת… אני מכירה את הגירסה המנקדת את אפי, כפי
בחיריק, אבל כפי שידוע לי זו גירסה שאינה מדויקת.
אם יש לך איך לברר לי בצורה מדויקת עם מקור, ממש אשמח!עדיין בליל שבת: הזמר "צור משלו", כנגד ברכת המזון.
זכור לי משהו במעורפל ששמעתי שזה חובר בזמן גזירה על ברכת המזון, בתור סוג של
פתרון, אבל זה זכור לי מעורפל וגם לא ממקור מוסמך. אם יש מישהי שיודעת על זה
משהו, אשמח להחכים.
שלוש הברכות הראשונות בברכה"מ הן דאורייתא, וכנגד כל אחת מהן יש בית:
כנגד ברכת הזן את העולם – "הזן את עולמו…"
כנגד ברכת ההודאה (נודה לך ועל הכול) – "בשיר וקול תודה נזמר…"
כנגד ברכת ובנה ירושלים – "רחם בחסדך… בן דוד עבדך יבוא ויגאלנו"
כנגד ברכת "אל יחסרנו" אין בית (הברכה הזו אכן תוקנה בשלב מאוחר יותר, לא
זוכרת בדיוק את הפרטים אבל הם כתובים לי היכנשהו, אם זה דחוף לך),
והבית האחרון "יבנה המקדש… על כוס יין מלא" תוקן כנגד ברכת הכוס. יש מנהג
(לא יודעת אם יש היום כאלה שמקיימים אותו, אם אתן יודעות שכן אשמח להתעדכן)
לברך תמיד על הכוס, גם אם אין זימון של שלושה. (כמו שכולם נוהגים בליל הסדר:
מברכים על כוס שלישית גם אם אדם עושה את הסדר לבד).בוקר השבת:
את הזמר "כי אשמרה שבת קל ישמרני" חיבר ראב"ע (רבי אברהם אבן עזרא).
יתכן שזה היה בעקבות הסיפור של איגרת השבת, זכור לי במעומעם משהו – אבל יכול
להיות סתם הקשר שהזיכרון שלי עשה, כי שניהם קשורים אליו ולשבת…
את הזמר "דרור יקרא" חיבר דונש בן לברט, אחד מגדולי המדקדקים שחי בתקופת
הראשונים בספרד ורש"י מביא אותו בפירושו לתורה. הוא חיבר את שלושת הבתים
הראשונים ואת הבית האחרון (שישי) בצורה שכל אחד מהם יוצר חרוז של שמו על ידי
ראשי השורות. (למעשה זה מה שקרוי במקור "בית" – כמה מילים שכתובות בשורה, ולמה
שאנחנו קוראים בית קוראים דלת או משהו דומה, הרבה זמן לא עברתי על הפרטים הללו
של כללי הפיוטים).סעודה שלישית:
לזמר "ידיד נפש" יש שתי גרסאות.
לא זוכרת במדויק מי חיבר את זה, אני חושבת שזה מגדולי צפת – אולי האריז"ל.
ראשי התיבות של הקטעים הם אקרוסטיכון של שם ה'.
ככל שידוע לי, הגרסה המקובלת היא לא הגרסה המקורית. הגרסה המקורית דומה מאוד,
אך יש כמה שינויים.
(לדוג', בבית השלישי: "וחוסה נא על בן אהובך" – בגירסה שידוע לי שהיא המקורית
שרים "וחוס נא על בן אוהבך".
ובאותו בית: לא "כי זה כמה נכסוף נכספתי לראות בתפארת עוזך" אלא – "כי זה כמה
נכסוף נכסף לראות".)אם יתחדשו לך עוד דברים ממקורות אחרים, אשמח אחר כך לקרוא על כך – כאן או
במייל שלי tamarziv6 בגי'מייל.
Log in to reply.
