מי אני

[מלכי גרינפלד]

שיר מתוק!

אהבתי!

הוא קצר, זורם וקליל

ומי שקורא את זה מחייך בהזדהות (אני בכל אופן…)

והאמת יותר משאני שואלת מי אני ומה שמי, אני שואלת: “אוף מה רציתי? מה הלכתי להביא?”

(קורה גם לכם שהלכתם לחדר להביא משהו, ועד שהגעתם לשם אתם כבר לא זוכרים מה…?)

והראש שלי גם בד”כ דופק לי חזרה…(אולי הוא צריך כוס קקאו חלבי, ואולי פשוט מיטה…)

[אסתר פת]

מהמם!

מתוק קליט ומאד מעורר הזדהות!

[א טב-אל]

אוי איזה שיר מתוק.😅

כתבת את השלבים בצורה מאוד יפה, חברה מגלה מי את, אחר כך כולם דופקים ואז את נזכרת לדפוק… פשוט נהדר!

ה’ מכיר אותנו הכי טוב ויודע מה הדבר שאנחנו נוטים לאבד יותר מכל דבר אחר… טלפון!

ולכן הוא תכנן אותו בצורה שאפשר לחייג אליו.

אני בטוחה שמעטים על הגלקסיה זוכרים איפה הניחו את הטלפון בלי לטלפן לעצמם. נס! רפואה למכה!

מזדהה כל כך וצוחקת על העובדה שככה ה’ ברא אותנו וככה הוא רוצה שנהיה, שנוכל להמשיך הלאה ולא נתבוסס בעבר. זה רק אנחנו שהגזמנו והגדלנו להטיב בלשכוח…🤔

אגב קוראים לך ציפי. ראיתי למעלה, זה מצויין בשם המפרסמת של השיר הקליט הזה.

[ש ו]

חחחח

טוב מאד! שיר ממי!