כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
מכתב לאחות קטנה ממני, גדולה מהחיים…\שיתוף
-
מכתב לאחות קטנה ממני, גדולה מהחיים…\שיתוף
סתם משהו שכתבתי מכל מיני השראות:( , (אשמח להע\ארות)
אחות שלי, יקרה.
צדיקה.
אני יודע,
יודע שלפעמים כשאני כועס על החיים,
יוצא לי לכעוס עליך, על ההורים.
יוצא לי לברוח לאידיאולוגיות נפוחות,
במקום לומר, ‘קשה לי כל כך אחות.’
ועכשיו אני אומר את זה.
אולי גדלתי קצת.
אחות.
קשה לי לראות אותך בעיניים,
קטנה ממני.
בטוחה ממני,
מוגנת בחממה.
קשה לי פה אחות.
והעולם שלי מבלבל,
לפעמים כשאני שוכח כבר מה רציתי להיות,
אני נזכר בך,
מקשיבה לי לחלומות.
נזכר איך שלחת לי לישיבה עוגות.
כתבת: “צדיק, בזכותך העולם עומד”
ועם פה כמו שלך,
ולב של אידישע מאמע לעתיד,
למה לא כתבת גם- “יעמוד”?
ואל תשאלי איך זה קרה לי,
אל תבדקי מה גרם לי…
ואיך זה התחיל,
ואם מישהו ממש השפיל…
זה הייתי אני אחות.
בחרתי לברוח.
היה לי קשה.
ואנ’לא יאמר יותר שלא היתה לי בחירה,
אנ’לא אצדיק ת’צמי יותר עם תירוצי ‘בלה בלה בלה’,
כי מילא הייתי בורח לגן עדן.
שליו מבפנים, והכל טוב
אבל-
נשארתי כואב.
נשארתי עמוס.
ורע לי פה.
הרבה יותר.
זוכרת, אחות,
זכרונות של געגוע.
זוכרת איך אל תוך הלילה על ספה עם צ’יפס שהכנת,
הייתי מספר לך שעות על שיחות עם ה’ והתבודדויות,
זוכרת איך בגינה הקרובה ליער בילינו שיחות נפש של שעות,
והיית בורחת לי לחפש איצטרובלים,
כשהגזמתי עם הלומדעס ומימרות של גמרות,
(מימרות זה כמו פסוקים בתנ”ך- רק בגמרא, אוקי? יא’ בת אחת!)
ועל כל התפלספות כזו,
היית מחייבת אותי לשבור לך את קליפת הגרעין שבתוכו…
וכל עשר כאלה הייתי מחייב אותך כנקמה לשתף משהו אישי משלך.
בחיים לא היית עומדת בזה.
בונקרית אחת.
אני יודע.
השתנית בזכותי.
די נו…מה את מתעצבנת? אני צוחק!,
את עדיין נפגעת מההתרברביות חסרות הבטחון שלי?
השתנית אחותי. בזכותך.
בגללי.
וסליחה על זה.
למדת לומר. להביע,
הבונקר שלך נפרץ.
למדת להסביר את עצמך.
רק בשבילי.
בשביל שנוכל יחד להיות אחים.
רק בשביל לנסות לגשר על פערים.
רק כדי לדבר כמו שתי נשמות,
בעולם של גלות והסתרות.
למדת לדבר את עצמך.
בלי איומים שלי והחרמת אצטרובלים.
בלי נונונו שלך וגיהנום של ה’,
למדת לדבר.
ואני עוד אלמד לדבר בשפה שלך,
בינתיים את מכילה את הכל, צדיקה.
וכאני כועס בטעות דרך דעות,
את מתרגמת לי הכל לרגשות,
מסדרת לי את הראש מחדש,
למדת להעמיק,
לראות מעבר למה שאני מראה לך,
למדת להיות אחות ממקום גבוה,
את קטנה ממני אחות.
ואת גדולה.
אחות את גדולה מהחיים.
-
11 תגובות
-
וואו! מרגש, יש לי דמעות בעיניים…….
איזו הבעה, מדהים, הצלחתי להרגיש אותו כותב את זה, מסכן….
-
מרגש ומביע,
אפשר לקצר קצת…
-
כתיבה ממש מהלב!
אבל תאמת שזה לא נראה לי סגנון של בן לכתוב כזה רגשי…זה מתאים לבת…
-
כל כך יפה נהנתי לקרא רמה גבוהה מאוד תמשיכי
-
אומנות!
של רגש וכתיבה..
-
מושלם!!!
ראיתי את זה בתקציר- הייתי בטוחה שזה את…..
-
וואי מריםם
אמנות
אהבתי את המהלך
תמשיכי לשתף אותנו…
אני אוהבת את השיתופים שלך❤ -
תודה לכולם…
חיממתן את ליבי,
ובאמת זו כתיבה של בת… חחח…
כנראה לא מספיק נכנסתי לדמות…
-
ו-ש.ו. איזה מרגש לראות ממך תגובה!
אני אוהבת את הספור שלך.
מה איתו באמת?
שווה לך להמשיך! פליז!!!
-
תודה מרים, כיף לשמוע!
אעלה בעז”ה היום פרק..
תמשיכי לכתוב…
-
מיד שגמרתי לקרוא את השיר
רצתי לכותרת לבדוק אם צדקתי שזה את
זה היה לי כ”כ ברור!!!
Log in to reply.
