משנכנס…

[רחל]

כֻּלָּם נִסִּים,

חִיּוּךְ, וְקוֹל וּבֶכִי

וְאִוְשַׁת לֵב

וּתְחוּשָׁה, וּכְאֵב

אַחֲרֵי אֲתָמוֹלִים עֲצוּבִים,

אֲנַחְנוּ כָּאן נִצָּבִים

יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ

חֹדֶשׁ חָדָשׁ יַפְצִיעַ

[רחל אמסלם]

אותו רעיון…

אבל בשיר שלי יש דרישה לשמחה למרות הכאב

כפי שנאמר בתורה:

תחת אשר לא עבדת את ה’ אלוקיך בשמחה…

החובה שלנו היא לשמוח למרות הכל

כי עצב וצער מביאים עצב וצער…

ושמחה גוררת שמחה!

[מרים סולובייציק]

לא כל טקסט בעל שורות קצרות הוא שיר.

בטקסט שלך, רחל, אין שום מאפיינים נוספים של שיר פרט לכך שהוא בעל שורות קצרות.

אם נבטל כמה וכמה “אנטר’ים” נגלה טקסט מסוג אחר לגמרי.

[רחל אמסלם]

אז איך קוראים למה שכתבתי?

דיקלום?

[מרים סולובייציק]

אולי, לא אני אמרתי.

[רחל אמסלם]

אבל שיר זה לא…

[נעה שחר]

אפפ…

איפה התגובות??

רחל- אחד השירים שאהבתי!!

קצר לענין קולע

מבינים בדיוק מה רצית בלי יותר מידי

ממש אהבתי

מסר יפה

כתוב מדהים, ממש!

וממש קשה לי עד שאני אוהבת שירים..

ממש יפה!