משתפת אתכן ביצירה קטנה שלי, אשמח לכל ביקורת.
משתפת אתכן ביצירה קטנה שלי, אשמח לכל ביקורת.
הלב שלי זוכר לשיר
הלב שלי זוכר לשיר,
גם כשהכול נראה קשיח ושביר.
הוא לוחש לי: "עוד אפשר להסביר,
איך מכאב משהו מאיר."
בי לוחשת ילדה קטנה,
שחלמה על אור בתוך הלילה.
היא יודעת – גם אם קצת שכחה,
שהניצוץ עוד מחכה בפינה שלו למעלה.
כל תקווה היא זר של אור,
שפורח דווקא בחושך סגור.
וכל ציפייה שלא באה עד כה,
רוקמת כנפיים – בשקט פה.
אני בונה לי חלומות גדולים,
מציירת עתיד בצבעים של שמים.
לא מוותרת, גם בין הצללים,
כי בלב שלי – יש תמיד עוד מים.
אז אם תראי אותי הולכת לאט,
דעי שאני רצה עמוק בפנים.
התקווה שלי אינה שבת,
היא רק נחה — כדי לגעת פנים.
@ מילה חסון
Log in to reply.




