מתוך געגוע
-
מתוך געגוע
הזמן חולף, והגעגוע לא דוהה הוא רק משנה צורה.
פעם הוא היה מגיע בבום בלי אזהרה
אני יושבת עם חברות, ופתאום נכאבת כי מישהי אמרה משהו שמזכיר לי אותך.
אני הולכת לעבודה ונזכרת איך היה לי טוב איתך
אני נקרעת מצחוק ובבת-אחת חוטפת צמרמורת בעורף.
והיום,
היום הגעגוע מנומס יותר.
הוא מתגנב על קצות האצבעות, מבקש רשות להיכנס בהיסוס, עד כדי כך, שלפעמים אני צריכה לזמן אותו.אני שורפת לילות שלמים בלהנשים את הזכרונות שלנו, כדי שלא תימחקי לי. שניה לפני שאני נרדמת, אני כותבת תסריטים בראשי, ומכאיבה לעצמי בכוונה. נהנית מהכאב הזה, ועוד לא החלטתי אם הוא מתוק יותר או מלוח יותר.
ויותר ממה שאני מתגעגעת אלייך, אני מתגעגעת אליי.
אדם, מסתבר, תמיד בסוף מתגעגע לעצמו
אני מתגעגעת לאיך שנשקפתי מעינייך.
לאישה הזו, שהפכת אותי להיות.
לאיך שהרגשתי שאהבת אותי, ככה, כמו שאני.
לאיך שגרמת לי להרגיש, כשסיפרתי לך על הרגעים הכי קשים שלי.
מדהים איך מכל מה שהיה בינינו, זכורים לי דווקא הפרטים האלו –
המבט שלך – שהסתכלת עלי לפעמים
שנתת לי – בלי לבקש חזרהשכל כך לא רציתי שתעזבי אותיהרגע ההוא שמתתי – כשנעלמת מחיי
כן,הגעגוע אלייך קורע אותי, את ימיי, ואת לילותיי
אבל הגעגוע למי שהייתי כשהייתי איתך – זה מה שהורג אותי באמת
Log in to reply.