מתח

[אפטריסטית אלופה!!]

בטח שיש הענות

קחי לדוגמא את הספרים של יונה ספיר וחוי בר ועוד כל מיני

כולם משוגעים על זה

[שרה לרנר]

לגמרי לא כולם.

זה סגנון, יש שמתחברים ויש שלא.

[מרים סולובייציק]

אני לא

[שרי פ.]

@M.K אני קצת מסתייגת…

לא הייתי אומרת “כן, ודאי, מתקבל בזרועות פתוחות”

ספרי מתח הם דבר מרתק לדעתי, ולדעת רבים

אבל

הם צריכים הרבה קריטריונים כדי שיהנו לקרוא אותם
{מעבר לפנטזיות מבוססות מציאות ומכילות ידע אמיתי מאוד}

ספרי מתח עוברים סינון הרבה יותר קפדני וביקורתי (מבחינת הקורא-לא כשרותית)

[אפטריסטית אלופה!!]

ברור זה גם תלוי איך הסופרת אם היא כותבת את זה יפה ומושך

לגבי כשרויות מאד יכול להיות

אבל אף פעם לפני שהתחלתי לקרוא ספר לא בדקתי אם יש כשרות

כך שאני ספציפית פחות שמה דגש

מכירה אישית ספרים בלי כשרויות שמאד פופולריים

יכול להיות שזה סיגנון קצת שונה

אבל מתח מתאים גם לבנים והרבה לבנות

ובכללי אהוב על הציבור יותר מרגש למשל…

[תמי אפשטיין]

מעניין אותי לפי מה החלטת שמתח יותר אהוב על הציבור מספרי רגש. סתם הרגשה, או שיש לכך תימוכין מבוסס?

[אפטריסטית אלופה!!]

תימוכין מבוסס? לא בדיוק

רואה את זה בשטח

רגש וסתם סיפורים על החיים מאד מתאימים לבנות

ומתח מתאים לכולם (פחות או יותר)

אני עד לפני שנה לא נגעתי בספרים האלה

אבל שהתחלתי התמכרתי ולא מפסיקה

סתם ככה יש לי קרובה שכותבת ומציירת מאד עלילתי

הספרים שלה מאד אהודים ואני חושבת שבגלל שהוא מאד משולב

יש בו מתח בעיקר (סוכנים רובים אקדחים בקיצור כל מה שאהוב עלי😉)

וגם בנות וסיפורים מהחיים זה אני הכי אוהבת

כמו לדוגמא הספר של חוי בר 140 סיבות לחיות ואוווו זה הספר השיא שלי!!!

בקיצור הספר הכי אהוב שלה זה הספר עם הכי הרבה “אקשן” “דרמה ומתח

לכן חושבת שמתח זה הכי פופולרי ונמכר

אבל לא חקרתי או משהו לא מוסמך

אולי תעשי סקר לתועלת כולם🙂

[תמי אפשטיין]

ממה שאני רואה בשטח – חולקת עלייך, ובהרבה, אבל לא נריב על זה 😉

[מירי]

@M.K

מרשה לי לשאול בת כמה את?

שאלה רטורית כמובן,

אבל חושבת שהגיל משחק פה תפקיד מאוד משמעותי

כשבהדרגה, ועם השנים, ההעדפות עשויות להשתנות מכמה שיותר מתח, לספר שמשאיר אותך עם עוד משהו חוץ מאשר אובדן שעות שינה 😉.

ועוד משהו –

בעיני, מתח הוא לא הסיפור בעצמו, אלא התפאורה שלו. יש הבדל תהומי בין ספר שמתחיל ונגמר במתח ואקשן ללא הפסקה, לבין ספר שהתוכן שלו מתלבש על תפאורה מותחת. ספרים מהסוג הראשון, אני אסגור מהר מאוד (למרות שבד”כ לא מניחה ספר בלי לגמור, גם אם הוא יהיה משעמם נוראות), ספרים מהסוג השני – יתקבלו בברכה, אצלי, ואני מאמינה שגם אצל כאלה שלא מגדירים את עצמם רשמית כחובבי מתח מושבעים

[אפטריסטית אלופה!!]

ואווו איזה סערה חוללתי

אבל את כל כך צודקת

זה באמת מאד משנה הגילאים

לכן אני מציעה בשיא הרצינות לפתוח סקר

זה באמת נושא מאד מענין

אולי אני אנסה לפתוח

לא בטוחה שאצליח- מכונה לנסות

(בכיף אגיד לך בת כמה אני בפרטי

פה לא אומרת מטעמי זהירות)

[מירי]

האם ספרי מתח נקראים בציבור – להבנתי כן

אבל מסתייגת מההכללות “כולם משוגעים על זה” “אהוב יותר מרגש” וכד’

יש פה קודם כל את הנטיה האישית של כל אחד – יש כאלה שמכורים למתח, אחרים – לרגש, ויש עוד הרבה אופציות של בין לבין (ספרים שהם לא רק זה או זה, ז’אנרים נוספים…)

ובתוך כל ז’אנר, יש ספרים שילכו יותר ויש שפחות

תלוי בעלילה עצמה, סגנון הכתיבה ועוד הרבה…

(אישית, היו ספרי מתח שקראתי מהתחלה עד הסוף, ואחרים שסגרתי אחרי עמוד וחצי)

[ס. מגנזי]

מישהי אמרה שאפשר לפרסם בבמות.

מה הכוונה במות? יש פורומים בהם ניתן לפרסם פרקים מתוך הספר, על מנת לקבל אינדיקציות כאלה ואחרות מהקוראות?

[ת. עקבי]

אפשר לפרסם פה אחרי אישור מ @tammyepshtein

מחכה!

[תמי אפשטיין]

יכולה לשלוח לי תקציר באישי

[ריקי ריקי]

אני אישית מאוד אוהבת מותחנים בלשיים,

פחות מתחברת לספרי אימה או סתם ספרים שמתעללים בקורא

חבל שאין הרבה מותחנים בלשיים טובים בציבור שלנו

[חיה אלטמן]

א. אישית אני אוהבת ספרי מתח, רק אם יש שם עוד דברים שאפשר לקחת מהספר. ולא ספרים שבהם הדגש הוא על הפעלולים המטורפים של הגיבור, האקדחים המשוכללים שהצליח להשיג או כמות הדם שנשפכה לו מהכתף. דוגמא לספרי מתח ברמה: הספרים של חיים גרינבוים.

(כשאני אומרת עוד דברים שאפשר לקחת מהספר אני לא מתכוונת דווקא לדברי מוסר וכיבושין, אלא שהספר יהיה בעל עלילה הגיונית, דמויות אנושיות, ויהיה ברמה ספרותית טובה.)

ב. לגבי פרסום פה בקהילה- אני יודעת שזה אפשרי, היו כאן כמה וכמה סיפורים בהמשכים שהתפרסמו. אבל אני חושבת שכדאי לך לדבר על זה עם המנהלות של הקהילה.

בהצלחה

[חומי קרמינר]

אישית, אני לא אוהבת מתח,
אבל כן שמעתי מכמה מותחניות מושבעות,
שאם הספר משלב טוב את המתח והרגש,
ולא מתייחס רק לעלילה עצמה
(רדיפות, בריחות, יריות- הם העלילה עצמה מבחינתי,
והתייחסות של הגיבורים למאורעות שעוברים עליהם- זה הרגש שבתוכו)
אז הספר הוא וואו.

[אפטריסטית אלופה!!]

הסקר!! כנסו והשפיעו

(אם יש הערות על השאלות או שאלה שהיית רוצה להכניס אני אחכה עד אחד עשרה ורבע-וחצי…)

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSeF09Bwz3FK6_9uA8GFpfmg6RZPNuly9NpPOQX9Q2BRoaLtww/viewform?fbzx=-3455509742564955533

docs.google.com

מהם הספרים המועדפים עליכם? כנסו והשפיעו

Enter your name and size to sign up for a T-Shirt.

[רבקי וייס]

הייתי משנה את המילה רומנטיקה.

[אפטריסטית אלופה!!]

במה?

[רחלי עפעס]

יאלוש, תעלי פרולוג…!?

[רבקי וייס]

רגש? משהו כזה…

[ס. מגנזי]

מתח חייב להיות יריות ומרדפים?

העלילה שלי מספרת על תינוק שנחטף מבית החולים באחד מלילות הקיץ של שנת 1969.

בערוב ימיהם של יהורם ואלקה מאגנס, חושפים את סודם האפל בפני בנם בדבר אימוצו.

בעקבות כך ישי מאגנס יוצא למסע מטלטל בין חומותיה הפתלתלים של הבירוקרטיה ועד למפגשים עם אנשי מפתח ויודעי סוד, אשר גזרו על עצמם שתיקה מפאת הפחד.

“הוא נפטר”, הרופא הביט על האב הטרי ואמר ביבשושיות מקוממת.

ניסים כהן צנח על כיסא בית החולים ‘הר ציון’, שמט את צרור הפרחים אשר הביא עמו בעליזות ליולדת הטריה, ועיניו ננעצו ברופא הצעיר בבהלה, “אם כך, אני רוצה לערוך את הלוויה עוד היום”. הוא הסתובב אחורנית, הביט על אשתו במבט נוגה ולקח נשימה עמוקה עד איפה שכואב.

“מאוחר מידי”, הרופא פכר אצבעותיו וזקף את סנטרו, “כבר קברנו אותו”.

ניסים ומזל כהן חזרו לתשעת ילדיהם בידיים ריקות, רחל, ביתם הקטנה שחוותה את האובדן מקרוב, לא הפסיקה מעולם לחפש אותו,

רחל סופר וישי מאגנס, הדמויות המובילות של הסיפור יוצאים למסע חיפוש עוצר נשימה. מטלטלים בין השפיות לשיגעון, בין הסכנות ועד להתחמקות מניסוים בבני אדם, בכדי להבין שרק מי שאמר ויהי עולם יכול ליצור מציאות הזויה שכזו, ורק לאחר שהקדוש ברוך הוא גוזר את כול החבלים בהם רחל וישי נאחזו, כול מה שנותר להם זה לאחוז בחבל האמונה חזק, להסיט את המבט הצידה רגע לפני שהכוח אוזל ולגלות שהם תמיד היו פה זה לצד זו.

מקווה שהצלחתי לסכם בכמה מילים,

(קשה לי עדיין לכתוב תקצירים, לסכם בקצרה עלילה מורכבת וגדושה בהרפתקאות)

[מירי]

ואו. את כותבת מרתק,

באמת מתח שנראה משולב רגש..

תצליחי!

[מרים סולובייציק]

זה נראה מעניין ומבטיח, התקציר שכתבת בהחלט מגרה אותי לקרוא.

כשתקחי עורכת לשון ותוכן, היא גם תעזור לך לנסח את התקציר.

(את בטוח תקחי אחת כזאת, כי לא מוציאים ספר בלי עורכת)