כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
נבחרת להאיר.
-
נבחרת להאיר.
את עומדת ,
השביל נפרס מולך
מזמין אותך ללכת
בו עד הסוף.
את פוחדת,
נכון שהשביל נראה סלול
ומעלייך פרוסים שמיים
בהירים.
נכון שהוא נראה שליו
אבל את חוששת,
מאוד.
את לא רוצה ללכת לבד.
את רוצה שמישהו
רק מישהו אחד
יהיה שם בשבילך
כדי למחוא כפיים,
כדי לעודד,
ולתמוך.
וכשתגיעי לרגע
ותכבשי ניצחון קטן
הוא יחייך,
ויגיד לך
הצלחת גיבורה שלי.
את עדיין עומדת נטועה
באותו מקום מוכר
פוחדת לשנות,
להשתנות.
את צודקת קטנה שלי,
העולם הזה הוא כל כך מפחיד לפעמיים
אם רק היינו יודעים לצפות את ההפתעות שבו,
את המסלולים המשתנים,
היינו אולי יותר רגועים
אבל אולי
פחות גדולים מהחיים.
פחות צומחים מכאבים.
את מבינה?
הכאבים שלנו הם כואבים באמת
לפעמיים הלב נשרף
ונראה שלא נשאר ממנו כלום.
לפעמיים אין בך כח לנשום את הנשימה הבאה
ואת מרגישה גמורה מידי.
מתוקה,
את תראי בניסים
אל תפחדי לפתוח בך דלת חדשה
כי שם
יחכו לך מלאכים טובים
שנשלחו במיוחד בשבילך
נשלחו לחבוש בך עצב,
וללטף קשיים.
ויום יבוא וגם את תהיי במקום הזה
תהיי כתף ללב פצוע
תהיי מלאך טוב שיבין
תהיי כמו כל אלו
שירדו לכאן כדי לתת לבנים של אבא שלך
להרגיש מה זה טוב אמיתי
מה זה חיבור קרוב.
את תביטי אחורה אל השביל שעברת
שסללת באצבעות שרוטות
ותהיי מאושרת
שנבחרת
לעבור
כדי שתוכלי להאיר
באחרים את האור.
-
3 תגובות
-
207
238
4
פעילה בקהילה
כתיבה מיוחדת!
ממש אהבתי
-
50
98
פעילה בקהילה
תודה
כיף לשמוע!
-
-
464
974
פעילה בקהילה
זה מזכיר לי את המשל על האבא והבן, שהלכו ביחד על שפת הים, והיו על החול 4 עקבות, במקומות צרים וקשים היה רק 2 עקבות אז הבן שאל את אבא שלו, איפה היית שהיה לי קשה לעבור, אני רואה כאן רק 2 עקבות, איך השארת אותי לבד? אז האבא אמר לבן במקומות הקשים החזקתי אותך על הידיים שלי העקבות שראית שלי הן.
Log in to reply.
