כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
נגן כינור
נגן כינור
נגן כינור.
צליליך ענוגים, משתפכים רעידות רעידות.
שיר את מה שאיש לא מעז לומר.
דבר כאב במקום אותם שכבר לא יכולים לספר.
נגן כינור
ומנגינותיך נוגות, עצבות כל כך.
מי יישאר אדיש לקול בכיותיך.
מי זה לא ימחה דמעות עת נגינה.
עת הכאב מספר, התווים לוחשים.
נגן כינור
ומשהו בך שבור, אבל שלם כ"כ.
עץ עתיק מלא שריטות
של שנים.
האצבעות ירפרפו ברכות,
הקשת תחליק בשתיקה
ואתה תנגן.
לך הרי מותר לבכות.
נגן כינור,
את הלחנים שלא שרתי
חלקים מתוכי
צלילים שאף פעם לא ההנתי לחשוף.
ותן גם לי קצת
פעם אחת
להרגיש.
- 13 תגובות
יוזמת שיח וואו איזה יפה!!!
אני ספציפית ממש מתחברת לנגינה של כינור,
חלום שלי ללמוד את הכלי הזה-דוקא בגלל הקול והצליל המייבב שלו..
המילים כ"כ מדויקות לתכונות שלו
מהמם!
הייתי כן משנה קצת מילים פה ושם, ואת הסוף,
אבל הבסיס והתוכן מהממים!!
-
פעילה בקהילה
תודה רבה על המחמאות תמר!
מסכימה איתך שצריך לשנות מילים,
אבל הכתיבה הזאת באה לי מהלב
ולכן העדפתי לא לשנות מילים….
-
פעילה בקהילה
מאוד יפה. הצלחת להעביר לי את התחושה הנוגה, המתגעגעת.
הסוף הרגיש לי פחות חזק משאר הקטע – אולי מפורש מדי. הייתי שוקלת לשנות טיפה.
אגב, זה בהשראת "צל עץ תמר"? אחד השירים האהובים עליי.
-
פעילה בקהילה
תודה שרה!
בקשר לסוף –
הרעיון של הכתיבה היה ביטוי הרגש רק על ידי נגינת הכינור
והסוף אומר: תן גם לי קצת פעם אחת להרגיש.
לא רוצה לבטא כאב רק דרך מנגינות,
לא רוצה שהכינור יבכה במקומי.
לכן זה אולי פחות חזק,
אבל ביטא במדויק את מה שהרגשתי כשכתבתי את הכתיבה.
-
פעילה בקהילה
זה לא בהשראת השיר צל עץ תמר.
זה בהשראתי, כשניגנתי על הכינור…
למרות שאני כן מכירה את השיר ויכול להיות שזה ישב לי איפה שהוא בתת מודע…
-
פעילה בקהילה
יצא לי כמה פעמים לכתוב בהשראת שירים שונים, לכן שאלתי. בכל מקרה, בלי שהתכוונת, האופן שבו השיר שלך הזכיר לי את "צל עץ תמר" – הוסיף ממד אומנותי.
עכשיו שהסברת את האמירה, היא הרבה יותר חזקה בעיניי – אבל באמת לא הבנתי אותה לגמרי מקריאה ראשונה. עכשיו אני עוד יותר חושבת ששווה להדגיש אותה…
-
פעילה בקהילה
כנראה שאת צודקת…
אבל האמת אני לא אחת שמשנה כתיבות שכתבתי,
גם אם אני עצמי נותנת ביקורת על כתיבה שכתבתי,
אני לא נוטה לשנות או להחליף,
רק אם זה ממש זועק ויש לי רעיון למשהו יותר מוצלח, אני מחליפה.
אני גם לא כ"כ רגילה לשתף כתיבות שלי, הן די לעצמי בד"כ,
לכן אני לא כ"כ רואה עניין לשנות…
תודה לך על המשוב,
אם יש לך רעיון לסוף אחר שיוכל לבטא בצורה יותר חזקה, אשמח שתשתפי…😉
-
יוזמת שיח
אני חושבת שעדין אפשר להעביר את זה מה שרצית, גם עם סוף חזק…
אבל מבינה שאת לא רוצה לגעת בזה😀
ושוב, ממש ממש יפה!
-
פעילה בקהילה
תודה תמר!
עייני ערך התגובה שכתבתי לשרה,
אני לא נוטה לשנות כתיבות שלי בד"כ…
פעם הייתי יותר משקיעה, וגם משקיעה המון המון מחשבה בכתיבות,
שהכל יהיה לפי כללי הכתיבה, שיהיה מבנה רציף וכו',
אבל דווקא זאת כתיבה שיותר באה לי, ופחות השקעתי עליה
לכן, הביקורת שלכן בהחלט נכונה ואני גם מסכימה איתה,
אבל בכל זאת מחוברת ריגשית למה שכתבתי באותו זמן ולכן פחות רואה עניין לשנות…
אלא אם כן יש לך רעיון לסוף אחר ואני אשקול להחליף…😉
-
יוזמת שיח
זו גרסתי
שיניתי קצת פה ושם
לא שיניתי משמעות, רק את המילים
בסוף הוספתי כמה שורות…
מחכה לביקורת שלך🤭
נגן כינור.
מנגינותיך נוגות,
משתפכות
רעידות רעידות.
שיר את מה
שאיש לא העז
לגלות.
דבר את הכאב
במקום בו
לא נשארו מילים
נגן כינור
צליליך ענוגים
עצובית כל כך.
מי יישאר אדיש
לקול יבבותיך.
מי זה לא ימחה דמעות
עת ישמע נגינתך.
בעת שהכאב יספר,
את התווים הלוחשים.
נגן כינור
קולך שבור,
ואתה שלם כ"כ.
עץ עתיק
מלא שריטות
שתיקות של שנים.
האצבעות ירפרפו ברכות,
הקשת תחליק בשתיקה
ואתה תנגן.
לך הרי מותר
לבכות.
נגן כינור,
את הלחנים שלא שרתי
חלקים מתוכי
צלילים שאף פעם לא חשפתי
נגן כינור
וכשהקשת תנוח
על מיתר שידמם
תן לצלים שהיו בך
לפרוש כנפיים
תיפח בי צליל
כשאת קולך תחריש
ותן גם לי קצת
פעם אחת
להרגיש.
-
פעילה בקהילה
וואו, אהבתי מאד!
קצת מוזר לקרוא את הכתיבה שלי עם מילים שונות… חחח.
יש לך שפה יפה ושמתי לב לנקודות בהן שינית ולמה…
יש דברים ששינית וזה קצת שינה את הכוונה שלי במילים,
אבל אין לך כ"כ דרך לדעת למה התכוונתי, אז אני לא מאשימה…😉
בסך הכל שפצרת אותו יפה, ואת חמודה שהשקעת על זה מחשבה.
גם סגנונות הכתיבה שלנו שונים, את אוהבת מילים יותר ישירות
ואני יותר בקטע לכתוב קצת לא ברור…
מה שכן, אהבתי את הסוף שלך,
את מילים שהוספת לפני
זה באמת קצת יותר חידד את העניין.
אז תודה, ואת מוכשרת.
תעלי לפה כתיבות שלך שנקרא…
-
יוזמת שיח
תודה!!!
ממש לא צריכה לאמץ את השינויים…
אני בכל אופן שמרתי לי את הקטע הזה,
הוא יפה ממש!!!!!
וכן בהחלט יש משהו יותר ישיר בכתיבה שלי…
מצרפת משהו סתם חמוד שלי שאני אוהבת,
אני נעצרת,
ממש בהתחלה
ומסובבת את הראש
אחורה
רק לשניה קלה.
מאבדת שיווי משקל
מרגישה שוב
את הגעגוע
למה שהיה ולא עוד
רוצה להמשיך
רוצה רק לעלות.
אבל הלב כואב
והעיניים כבר שורפות
אז אני נעצרת.
מתיישבת.
כי במשחק החיים-
אי אפשר לשחק
בעיניים עצומות.
-
פעילה בקהילה
וואו!!!!!!!
ממש, אבל ממש יפה!!!!!!!!!!
איזו מוכשרת שאת!
היה בזה משהו ממש נוגע ויפה.
אהבתי מאד את הסוף.
כנראה את אחת שיודעת לכתוב סוף טוב לכתיבות.
זה בעצם מה שעושה את כל הכתיבה.
אהבתי: מאבדת שיווי משקל
מרגישה שוב
את הגעגוע
למה שהיה ולא עוד.
משפט ממש יפה.
תודה שהעלית לכאן, רגע של השראה!
תמשיכי לכתוב ואל תשכחי לשתף כאן!🤩
Log in to reply.
