כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
נזקקות ***שיתוף***
-
נזקקות ***שיתוף***
סליחה? אני רק שאלה,
או בעצם רק עזרה, (לא בכסף, אל דאגה)
רק דקה, ואם קשה לכם, אז רק שנייה,
בבקשה, זה חשוב לי נורא.
ובנינו? אני לא היחידה שחייבת אותה,
גם האדמה חייבת גשם כדי שתצמח ממנה תבואה (ולא רק חיטה ושעורה)
גם גוש הצמר חייב שתיקח אותו יד שיש לה ידע בחוט ומחט. בתפירה,
גם המכונית הכי טובה ויוקרתית, צריכה דלק, ובסדר, היום לפעמיים צריכה חשמל, כדי לנסוע אל יעדה,
גם פלאפון חייב שתהיה לו סוללה וטעינה מלאה, כדי שהוא יהיה בפעולה,
גם לוח קנבס צריך צבעים, כדי ליצור אומנות מרהיבה,
והרשימה כמו שאתם רואים, ארוכה, משתרכת, לא נגמרת, מגילה
ויש לי הרגשה, שאין צורך להמשיך במילים הנרדפות ובמטאפורות השונות,
כי הכוונה תמיד נשארת אותה הכוונה.
אז רגע, תנו לי לחשוב על זה עוד שנייה ושורה,
אז יש מצב שאני לא מאוד מוזרה ושונה?!
יש מצב שאני לא כ”כ נזקקת כמו שאני חושבת? שאני טועה? (ושאני צודקת אני לא טועה…)
סתם בלי שום סיבה אני ככה מרגישה? (עובדה לא חשובה, אני גם מרגישה דגדוגים בעוצמה)
והנה, מתוך הדוגמאות שהבאתי לכם, והבאתי די הרבה, דפדפו למעלה אל תתעצלו, (מבטיחה יש למה),
נראלי שהגעתי למסקנה,
תקשיבו חזק, או יותר נכון תקראו בריכוז, כי עכשיו מגיעה השורה הכי חשובה:
כולם, כולל כולם, מהקטן עד הגדול, מהדומם עד שלא מפסיק לשאול,
צריכים תמיכה, צריכים עזרה,
כי זה טבעי, כי ככה נברא בזכותו הטבע,
כי יש את חוק ההדדיות, הלתת ולקחת בפשטות ובכנות – זאת המציאות.
כולנו נזקקים, יותר או פחות,
כולנו צריכים שעוד מישהו, אחד לפחות, יהיה איתנו כדי לשמור על שפיות.
אז אחרי שהגעתי לתובנה הזאת, הלכתי לעבוד עליה בעצמי,
שלא ארגיש לא בסדר, שלא ארגיש שאני עושה טעות,
כדי שלא ארגיש – נזקקות.
-
2 תגובות
-
מה זה “נהמא דכיסופא”?
המונח נותן מענה לשאלה מפורסמת. מכיוון שהנשמה חצובה מתחת כסא הכבוד ושם היא כבר נהנית מזיו השכינה, מה הטעם שתישלח לעולם הזה לתוך הגוף, שם תתחייב בשמירת מצוות, כל זאת רק כדי שתחזור לעולם הנשמות ממנו היא באה.
התשובה לכך היא במשל לעני שמקבל לחם מנדיב לב, שלמרות שהוא נהנה באכילתו, הוא מתבייש בכך שהוא אוכל לחם חסד. לעומת זאת, אדם שעמל לפרנסתו והרוויח את לחמו ביגיע כפיו, אינו חש באכילתו רגש בושה כלשהו. והנמשל הוא שמתן שכר על לא דבר הוא בבחינת “נהמא דכיסופא”, לחם חסד שכרוך בחוסר נעימות, ולפיכך נצטווה האדם לשמור תורה ומצוות, ובכך הנאתו מהשכר על עבודתו תהיה רבה יותר, וללא תחושת בושה.
מכאן נובעת הבושה שמרגישים כשיש נזקקות.
-
פירוש המילים נהמא דכיסופא הוא לחם של בושה. (סליחה שלא כתבתי את זה בהודעה הקודמת.)
Log in to reply.
