כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
(ניסיון חוזר-) לרקוד.
-
(ניסיון חוזר-) לרקוד.
כל יום-
זה עוד שכבה ,
כזאת של מה שלא רצית.
כל יום זה רק פסיעה,
ממך אחורה, אלייך.ניסיתי אבל אין מקום,
שהיה פנוי ממך.
לברוח כבר לא פתרון,
ואין ממה מאהבה.
ועכשיו נשאר לי רק לנשום,
ובלי לזוז רק במקום
איתך רק רציתי—לרקוד,
|בתוך חלום שלא נגמר.
לרקוד,
בין הצללים לזרקורים.
לרקוד,
בין שיגעון לנשמה.
לרקוד,
בין נשימה למחשבה.לרקוד,
לתוך הנשימה הזאת שלא נגמרת.
לרקוד,בתוך השיגעון שלא מפסיק לכאוב.
ועוד מזה זה רק שמחה,
אני לקחתי עוד פסיעה.
אחד ימין אחד לשמאל.
כבר לא שואלת
זוכרת…
לרקוד(ושוב)
לא לפחד מהכאב,
בסוף האושר גם יבוא.
להאמין ביום הזה,
כי בו ייתן לי כח-
הכל יכול.
-
2 תגובות
-
1366
2298
0
פעילה בקהילה
למה התכוונת בשיר?
-
29
8
0
חברה חדשה
האמת כתבתי אותו בתחילת במלחמה ממש
זה היה מתוך הפחד והתהיות של התקופה הזאת, בתחילה עוד היינו עסוקים בלדבר, לברר, לשמוע מה קורה…
אבל בסוף בשביל להתחבר למציאות באמת היה צריך להתחבר להק”בה – כי אין לאן לברוח… בשבילי זה התבטא בעיקר בתפילה.כתבתי אותו לחברה שעברה תקופה מאד קשה אחרי שמחת תורה… היא היתה באותו יום באופקים ממש סמוך לבית של “רחל מאופקים” המפורסמת… והיא סבלה מחרדות.
-
Log in to reply.
