נקודה למחשבה / ביקורת, בבקשה!

[ר. טייך]

ואאו

לא כל כך מהתחום כך שבחינה ספרותית לא יודעת להגיד לך

אבל זכור לי מאה אחוז

שקראתי כזה סיפור בקראט לפני שנה אולי?

[תמי אפשטיין]

הדמעות שפורצות מרגישות לי קצת פחות פרופורציונליות. היא הרי יודעת שזה אמור לעלות כסף, לא משהו פתאומי. מצפה ממנה להיות יותר שקולה עם עצמה (בכל זאת אמא לשתיים) ופחות להתפרץ בכזו דרמטיות. היא הרי לא חשבה להשיג את השמלות בחינם…

זה גם עניין של מודעות. לסחוב את הגיסות בגלל מצוקה כספית ולדפוק להם תירוץ – זה לא ממש הוגן. מותר גם לאנשים עם כסף להציב גבול לתקציב של שמלות.

בנוסף, חסרה פה סיבת ההלוואה ומה יקרה בעוד שנה. למה אז ישמחו שלא סיפרו? מה זה קשור לכולם? ז”א, המקום הזה קטוע ונראה כאילו שהוכנס בכח. תנסי לחשוב על סיבה אחרת שהם דחוקים עד כדי ש-1000 ש”ח מערערים אותה לחלוטין וגוררים אותה להתנהגות קיצונית.

לסיכום, חסר פה משהו בלכידות ובאמינות של הסיפור. נסי להביע את המסר ממקום אחר (כי בהתחלה היה נשמע שנושא הסיפור הוא ההלוואה וסיבת החובות. זה יותר דרמטי וגונב את ההצגה)

[רבקה צ'צ'יק]

מסכימה ולא מסכימה איתך תמי.

נכון שההלוואה פה קצת גונבת את ההצגה, ואולי אפשר למצוא סיבה אחרת לקושי הכלכלי

אבל מהחיים – לא צריך באמת קושי כלכלי דרמטי, בשביל להרגיש חנוקה. ואם את נמצאת בסביבה שזה לא מתקבל יפה להציב גבולות כלכליים, ואת לא רוצה לחשוף את המצב הכלכלי שלכם (ובינינו, גם במקרה שלא אכפת לך שידעו, עדיין) – הקריעה הזאת מול מה שאני רוצה, לבין היכולת הכלכלית – בהחלט יכולה להביא לדמעות גם בלי דרמות מיוחדות…

ואם כמו שמובן מהסיפור – הגיסות שלה כן רגילות לסטייל גבוה ולמחירים שלו, וגם היא אם לא ההלוואה, אז סביר והגיוני לגמרי שתחושת הקריעה והפער בין הרצוי למצוי תהיה יותר חזקה ותביא לרגשות סוערים יותר.

[תמי אפשטיין]

ברור שהקריעה הזו יכולה להביא לדמעות, אבל לדמעות ופחות להתפרצות בכי.

ואני עדיין חושבת שהסיטואציה גדולה על המעמד. (אפשר לחלוק עלי, כמובן). היא חיה במשפחה לפחות 3 שנים. רמת החיים מוכרת לה, ולא מהיום.

יותר דרמטי (שוב, בעיניי) על מקום אחר. אפילו על מקום שהיא ‘אשמה’ בו.

נגיד, יש לה בת מאד נמוכה, וקשה להתאים לה בגד. לכן הרבה סטים יורדים מלכתחילה. עכשיו המצוקה שלה הרבה יותר גדולה. זה לא הגיסות האטומות והלא בסדר. זו המציאות האכזרית. הן כבר באות לקראתה, מוצאות סט ויעלה כמה שיעלה. מה היא עוד עושה פרצופים?

פה את מביאה דילמה אמיתית, ובעצם – סיפור. לפני כן זו היתה יותר סיטואציה. לא רק זה, אלא תיאור מצב שהרבה חורקות שן ומתמודדות איתה, למרות שאין להן הלוואה של 7000 ש”ח בקנה. פה הבאת משהו אחר, ולמעשה את מאשימה נטו את המוסכמה. לא את הגיסות, לא את הכסף (טוב, קצת), ויש כאן הרבה יותר עלילה…

[שושי ו.]

איפה ראית בסיפור דמעות שפורצות? לא ראיתי כזה דבר

יש קטע שם שהיא עוצרת את הדמעות וזה יותר מהתסכול והחוסר ברירה שלא מסתדרת עם אחיות שלה בהשכרה

[תמי אפשטיין]

יתכן וזו היתה ההרגשה שעלתה לי, למרות שלא נכתב

[תמי אפשטיין]

מרגישה צורך לדייק את מה שהפריע לי, ורק עכשיו קלטתי את הנקודה.

למעשה, מה שתיארת זה לא סיפור. זה תיאור מצב. אין בו עלילה, אין שינוי ושום תהליך לא.

כדי שיהפוך לסיפור חייבים לבלול בו אלמנטים שהופכים אותו לכזה. כרגע זה כמו שכתבת – נקודה למחשבה.

[רבקה]

משהו פצפון-

“יש לי שיחה חשובה” פלטתי, מנסה להרוויח זמן,

“אני יוצאת לכמה דקות.” נמלטתי החוצה בלי לשמוע את תגובותיהן, מחייגת ליוסי במקש המקוצר.

נראה לי נכון יותר למקם את השיח באותו שורה

ואת הפעולה שהיא עושה לאחר מכן – בשורה הבאה

“יש לי שיחה חשובה” פלטתי, מנסה להרוויח זמן, “אני יוצאת לכמה דקות.”

נמלטתי החוצה בלי לשמוע את תגובותיהן, מחייגת ליוסי במקש המקוצר.

קצת הפריע לי לרצף של הקריאה

אבל אולי זה אישי לגמרי 🤨

[שושי ו.]

לא יודעת יש מצב שאתן צודקות…

אבל בשבילי הוצאה של 1000 שקל היא הרבה יותר מהרבה

גם לי חסרה קצת הסיבה להלוואה

מצד שני הלוואה שההחזר שלה הוא 7000 בחודש היא ענקית

מי מסוגל לעמוד בהחזר כזה? 🙁

אז אולי זה כן סיבה מספיקה לחוסר האונים בסיפור

יש גם השכרות ב50 שקל

כנראה לא לסטייל שמתואר פה

[תמי אפשטיין]

גם בשבילי, שושי. אבל ביחס להלוואה של 7000 ש”ח כל חודש, זה איפשהו מתעמעם.

אולי כדאי להפחית את הסכומים שיכנס יותר לסטנדרט. לא מכירה הרבה שמשכירים בגדים ב-500 ש”ח. 200 ש”ח זה מספיק יקר…

כשתספרי על משפחה שנחנקת על השקל (ולא בגלל החזר רצחני של 7000), גם 100 ש”ח יהיה גבוה מדי.

ושוב, כשיש החזר הלוואה של 7000 ש”ח, ולא בגלל משכנתא – יותר ממתבקש הסבר.

[ה]

תמי,

השכרת שמלות זה יותר קרוב ל 1000 ש”ח

וכשיש גמחים ב50 ש”ח זה שמיים וארץ,

אם יש החזר גבוה זה לא אומר שנהיה יותר כסף בשוטף,

אם זה משפחה שחיה באיזון כלכלי היא תרגיש כל שקל שהולך להחזר.

[תמי אפשטיין]

שמלות לילדות?

טוב, נשמע לי מופרעות

[שני מילר]

מסכימה אתכן שחסר שלא מובנת הסיבה להלוואה

מצד שני, אם מדובר על משפחה קלאסית ממוצעת שמרוויחה ממוצע אז אין מה להסתיר!

פה מדובר על משפחה סטייל שמרוויחה טוב ומסוגלת להחזיר 7000 כל חודש

בחישוב פשוט חייב להיות שהאישה עובדת במשהו מאוד רווחי

למשל מתכנתת שעושה 9 שעות ביום והם מחליטים לחיות תקופה כמו משפחה אברכית שחיה על השקל

ולכן לאחיות שלה ברור שהכסף לא מהווה בעיה הן יודעות שהיא עובדת ומרוויחה טוב

אם הסיפור היה על משפחה בניברקית קלאסית ודלפונה הוא לא היה מתחיל בכלל…

[תמי אפשטיין]

אז תני לנו הסבר על החזר ההלוואה הזה, שעדיף לשמור בסוד.

ושוב, יש כאן בעיה מהותית. זה לא סיפור. חסרה פה עלילה, אין בו תהליך