כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
-
סיפור בהמשכים..
-
סיפור בהמשכים..
רציתי לשתף בסיפור שהתחלתי לכתוב עדין לא חשבתי על שם לסיפור…
היום היה יום שגרתי בשכונת “עדן” שבמרכז העיר. הנשים התכנסו בשוק, כל אחת עם סל הקניות שלה, עוברות בין הדוכנים המוכרים פירות, ירקות, ומאכלים מסורתיים. אבל הייתה תחושה באוויר – משהו לא בסדר.
רבקה, אם לשישה ילדים, עשתה את דרכה אל דוכן הלחמים. היא הרגישה מישהו עוקב אחריה. כל פעם שהיא הפנתה את ראשה, הצללית נעלמה בין ההמון. זה היה מוזר. היא ניסתה להתעלם, אך במעמקי ליבה, משהו הרגיש לא נעים.
“מה קרה לך, רבקה?” שאלה אותה מרים, חברה טובה, כשעצרה לידה. “את נראית מאוד בלחץ”
“אני לא יודעת,” ענתה רבקה, “אני פשוט מרגישה שמישהו עוקב אחרי.”
מרים חייכה בחיוך נוחם. “את יודעת איך זה, לפעמים אנחנו מדמיינות דברים. אולי את פשוט עייפה.”
אבל רבקה לא הייתה משוכנעת. כשסיימה את הקניות, היא חשה את הלחץ גובר. היא קיוותה שהצללית לא תעבור אותה שוב בדרכה הביתה.
כשהיא יצאה מהשוק ולקחה את הדרך הביתה, לרחוב השקט שלה, היא לא יכלה להעלים את התחושה הזו. הצללים נראו כאילו מתארכים, והאור של השמש שקע מאחוריה. כשפנתה לפינה, היא ראתה אותה שוב – דמות מוכרת, אך לא ידועה. אישה בשמלה כהה, עם כיסוי ראש שמסתיר את פניה.
רבקה הלבינה, הלב שלה החסיר פעימה. היא לא ידעה מה לעשות. האם לפנות לעזרה? או לנסות לברוח?
כשהיא התקרבה לביתה, היא הרגישה את הצעדיים מאחוריה מתקרבים. היא עצרה, סובבה את ראשה, והדמות נעלמה.
האם זה היה רק הדמיון שלה? או שמא יש משהו יותר עמוק ומפחיד מתחת לפני השטח?
היא נכנסה הביתה, אבל הלב שלה המשיך להכות בחוזקה. מה יקרה מחר?
מה אומרות? להמשיך את הסיפור?
-
1 תגובה
-
בטח!!!
נראה התחלה ממש מבטיחה
עצה שלי: תחשבי איך את רוצה להמשיך את הסיפור, מה המסר שאת רוצה להעביר, וכו’ ותעשי עם עצמך סיעור מוחות לגבי שם הסיפור… מה את רוצה שהשם יבטא?
Log in to reply.
