כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שעוסקת בכתיבה וקריאה ואוהבת לדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילות:
- Organized by
-
סיפור חדש בהמשכים
סיפור חדש בהמשכים
יהוידע מביט ישירות אל ארצו, אל ארץ אבותיו הפרושה מתחת לרגליו המגדל הגבוה בצריחי הארמון. האי כולו נפרש לפניו, מורכב מעמק היפיפה, הצבוע בגווני הירוק. תחום שבט הלוי, הזרוע כתמים לבנים קטנים שהם בתי השבט כולו, הוא מביט גם אל המזח, לידו עגונות בשלווה סירות דייגים קטנות.
יהוידע מחייך, נותן לממלכה הקטנה שלו למלא אותו באושר.
"ויום אחד, יום אחד, אתה יודע שכל זה יהיה שלך", אומר קול מאחוריו.
יהוידע מסתובב, וקד בבהלה כאשר הוא מגלה את אביו מאחוריו. המלך נכנס אל המרפסת שבה עמד יהוידע, מניח יד כבדה על כתפו של הנסיך הצעיר, עוד בטרם מספיק יהוידע להתרומם מן הקידה העמוקה שקד לכבוד אביו.
הנסיך מרים עיניים למעלה, וכשהן נפגשות בעיניי אביו, שואל המלך – "ומה תעשה, מה תעשה כאשר כל זה יהיה שלך?"
"אשתדל לטפל בארץ הזו כמיטב יכולתי." עונה יהוידע, אולם המלך אינו מרוצה, הוא משחרר את כתפו של יהוידע, ומתקדם אל עבר מעקה המרפסת, הוא עומד, נושם את אוויר הים המלוח, נושף את האוויר בדממה.
"קרב אלי", הוא קורא ליהוידע, וזה, מתקרב אל המלך ועומד לידו, מביט אל הארץ היפה שעומדת מולו, נטיעתם של דורות, פירותיהם של בנים.
המלך מניח יד יציבה על כתפו, "איך אתה חושב שהארץ הזו מתנהלת, בן שלי? כוונה טובה, היא חצי דרך, אבל רק חצי, בחציה השני – היא יכולה להוביל גם לגיהינום."
כאשר אביו, חסר דרמה באופיו, משתמש בהתנסחות כזו, הוא גורם לצמרמורת קרה לעבור בגבו של יהוידע, שעונה , "הנני יודע, אבי, ומכיר את ההתנהלות הכלכלית והישרה של האי הזה, ואשתדל גם אני ללכת בדרך הזו, סדר עדיפויות, מלכי, זוהי המילה שמשמשת מלך מאז היותו פעוט בעריסה".
יהושפט נאנח, הוא נעמד מאחורי בנו, ועוטף את כתפיו בשתי כפות ידיים חזקות ויציבות,
"כלכלה, בני, אינה הבסיס היחיד שעומד מאחורי ממלכה, אבל יפה אמרת, ונכון אמרת – "סדר עדיפויות, מלכי, זוהי המילה שמשמשת מלך מאז היותו פעוט בעריסה, תזכור זאת, בן שלי, כאשר אתה תהיה זה שתקרא בשם – מלכי?"
ויהוידע, מבטו מופנה אל ארץ אבותיו, הארץ שכה אהב, וידיו של אביו מיישרות את גבו, מרגיש שהוא צעיר מידי, צעיר מידי וגאה מידי, בשביל להצהיר , "אשתדל אבי, אני יכול להבטיח שאשתדל".
המלך משחרר את כתפיו של בנו, ופונה אל היציאה מן המרפסת , כשהוא מפטיר – "לחיות, בני שלי, גם הינך צריך להשתדל?"
יהוידע אינו מבין את כוונת אביו, הוא מסתכל עליו, עיניו גדולות ומלאות תמיהה. "לחיות, בן שלי, לא צריך להשתדל , סדר עדיפויות נכון, בן שלי, צריך לחיות, האין זה כך?"
ולבן, לא נותר כי אם להנהן בראשו לאבא, שכבר הלך משם.
- 0 תגובות
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.
