כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
סלמנדרה\ שיתוף…
-
סלמנדרה\ שיתוף…
מצמיחה לך עור של סלמנדרה.
רק לא להישרף.
רק לא להישרט,
רק לא להיפגע.
לא מרגישה כבר שום תחושה,
כאילו גבורה,
את הכל את מסתירה.
מעצמך מהסביבה.
חיוך ענק על הפנים,
קצת יותר מידי הומור,
והכל נשאר בפנים.
עד-
עד שאת פתאום קולטת,
שהתחפושת הזאת לא נוחה,
את מסתרבלת ומוגבלת.
ואיך תוכלי עם חומות עבות כל כך,
לאהוב ולתת,
להרגיש ולחוות,
לחיות באמת?
אז את מתקלפת מהמסכות.
מרשה לעצמך להיות חלשה,
חושפת את הדמות הרגישה שלך,
מגלה שם ילדה קטנה,
ממררת בבכייה,
והעיניים שלה מאשימות.
פגועות.
הן טובעות הכרה.
פתאום את מגלה ג’לי רכרוכי,
והכל רגיש לך,
הכל כואב לך.
אין עוד גלדים,
אין צלקות.
יש רק ילדה בוכה ולב מנוון.
מלמד ת’צמו להרגיש.
פתאום יש עוד רגשות חוץ מ”פ’סדר” עם חיוך,
פתאום יש לו רצונות,
גם אם לא כל כך פוטוגניים וטובים.
לומדת את הילדה שבך.
מנסה להיות סבלנית אליה.
אבל יש עוד פיסות של סלמנדרה,
שמתערבות לך חזק,
מצקצקות, מפחידות,
שמות מראה על המקומות החשוכים שבך,
חורצות לך לשון.
מלחיצות.
אז את יושבת סבלנית גם אליהן.
ומבטיחה בלי כיסוי,
שזה רק עניין של זמן,
ובסוף נחיה טוב יחד.
בסוף יהיה טוב.
-
5 תגובות
-
וואו,
אחד הנדירים.
כואב. ומדויק!
מרגישה כאילו כתבת את התהליך מבפנים.
התחברתי מאד 💕
-
תודה!,
הרגשת נכון…צל”ש!
-
וואו!!!
כל כך יפה!!
התחברתי ממש!
אין על הכתיבה שלך ❤️😘
-
תודה רבה!
😅
-
התרגשתי לקרוא….
כל כך עליי
כתוב בצורה יפה ממש!
Log in to reply.
