ספוקן וורד
-
ספוקן וורד
אשמח מאוד לקבל חוות דעת על הספוקן החדש שיצרתי תחת מיזם “מפתח סול – שירה שפורצת מהנשמה”
בס”ד
מאחורי התחפושות…
מבצע תחפושות מהפכני ומרגש
את אחי אנוכי מבקש
מתקלפים מהתחפושות, מכולן
אחת אחרי השניה
עד שמתגלה האמת במלוא הדרה!
במקום לשבור את הראש “למה אתחפש השנה?”
בחרתי לצאת למסע – מיהי שם מאחורי המסכה?
הצטיידתי במכשור מתאים:
משקפת צלולה ואביזרי צלילה
עם מוכנות לצלול לעומק המצולה
וליתר ביטחון שריינתי גם מצילה
ומכאן והלאה הדרך סלולה…
בשלב ראשון זיהיתי את הצלופן הבוהק
מצליחנית, סלבית, מוכשרת ללא כל ספק!
אפשר לקלף, לפתוח את האריזה?
‘בכבוד’, את מוזמנת לתחפושת הבאה.
אז מתחת למוכשרת היתה “האסרטיבית-העקשנית-הנחושה”
ומתחת התגלתה “העצבנית-חסרת התקנה”
בפנים גם התחבאה “המתוחה-לחוצה-הספקית” אפילו “כפייתית”
לפעמים היא מפונקת, חייבת את האוכל לתוך הפה בכפית
אבל כשמישהו מתקרב היא פתאום “מתביישת”
תוך שניה הופכת לגיבורת-על כובשת- – –
בתהליך ההתבגרות היא בונה את הזהות
מקפיאה את החיוך בפספורט, בתעודת-הזהות
היא אחת מהחבר’ה, היא אינית,
סנובית כשצריך ומאוד עניינית
מתוך מאמץ להשתייך להיי סוסייטי
הלוק שלה כבר מתקרב לגבול האנורקסי…
הגיע הזמן לחפש מסלול
משהו ייחודי חדשני, לצאת מהלול
היא מודדת את כל סוגי הכובעים
מחפשת מה הכי מתאים
מנהל עסקים, אדריכלית או חשבת
תכנות, הנדסאות או רק חשבשבת
מרוב עצים לא רואים את היער
יש גם תדמיתנית לסגור את הפער- – –
החיים זורמים היא כבר בשידוכים
אמא’לה, צומת התחפושות הכי גורלית בחיים
רק אתמול היא שמעה את הבשורה
איך גם ה”היא” נפלה בפח – ממש צרה צרורה
לפני החתונה ההורים שלו הסתירו, לא גילו מילה!
בשבע ברכות נפלה לו מתוך הכיס גלולה…
נס שהספיקה לחזור הביתה לפני שהגיעו הילדים…
הכי כואב כשיש ‘קרבנות’ – פליטים של ‘בתים הרוסים’
תמיד זה נגמר כך – כל סיוטי האימים…
אל תדונו, באמת, היא היתה כזאת מיוחדת
עם נרקיסיסט כמוהו, אף אחת במקומה לא היתה שורדת…
– – -השנים נוקפות והילדים בסידרה
הבית הר געש ההורים במבוכה
אחרי תהליכים אבחוניים מייגעים
כל שבעת הילדים מאופיינים מקובעים
זה חשוב וזה טוב, במיוחד בדור הזה
משתחררת אנחת רווחה במקרה שכזה…
כי רק לאחר שהמאבחנת בודקת ביסודיות וקובעת
התמונה מתבהרת והסביבה כבר מודעת
מעכשיו אפשר:
להוריד ציפיות
ולהפסיק לצפות
גם לסבתות זה מסדר את הראש
עוזר לכולם לרדת מהברוש
וגם ככה במילה אפשר לתמצת
אבחון אחד שווה אלף מילים
ונותן לגיטמציה לאין סוף הרגלים:
הבכורה היא: “על הרצף”
השני: “הפרעת קשב”
השלישי והרביעי תאומים זהים
לשניהם הפרעה דו קוטבית – אין קיפוחים
החמישי סובל מלקות התפתחותית
השישית – איך לא? מכורה סדרתית
ורק השביעי נאמן למקומו במסורת
חביב ומתוק ברמה הורסת!
והאמא הזאת בהנחיית הורים
מקבלת השראה לערוך סדנת פורים
מבצע תחפושות מהפכני ומרגש:
שימו לב אל הנשמה
את אחי אנוכי מבקש
מתקלפים מהתחפושות מכולן, אחת אחרי השניה
עד שמתגלית האמת במלוא יפעתה
וכשתמצאו את דודי תגידו לו
שהבנתי את המסר וגיליתי אותו
השלתי תחפושות וגיליתי את מהותי
קלטתי את עצמי והבנתי מי אני
ספרו לו לדודי, תגידו לו
שאני (וכל עמי) – חולת אהבתו
הוא שלי ואני שלו!
אשמח לקבל הארות / הערות והצעה להביא את זה לקהל בצורה אומנתית עם חידוד המסר במשחק או בהרצאה
של לקלף את התחפושות, לשים לב למהות ולא להתרשם מהחיצוניות. מתאים במיוחד לנוער מתמודד – איתו אני עוסקת, אבל נכון לכל שטחי החיים בדור המיוחצן שלנו שנותן מידי הרבה מקום לסטיגמות…
Log in to reply.