ספוקן – קווים לדמותו

[תמר זיו]

ממליצה להציץ בכל הדיונים הישנים על “שירים” – מהם, מה המאפיינים שלהם, ולמה
לא כל אוסף שורות קצרות הוא שיר (ע”ע רשימת קניות למכולת)
לפני שקוראים את התגובה שלי:
כל מה שאפילו להגדרה של שיר אינו ראוי
מוצא את עצמו תחת הכותרת “ספוקן וורד”.
כמו שבעבר כל מה שלא היה ראוי להגדרה של “יצירה ספרותית”
מצא את עצמו תחת הכותרת “שיר”.
ולדעתי, זה כמו הסופלה. כלומר, כמו שאומרים שמי שהמציא אותו היה גאון – התפשלה
לו עוגת שוקולד, והוא הפך אותה למעדן.
אז מישהי שהתפשל לה שיר, הפכה אותו לספוקן וורד.
ומאז הכל היסטוריה.
(ובאמת-באמת, כמה אומניות ספוקן יודעות ליצור יצירות ספרותיות מז’אנרים
נוספים? וכמה מהן שייכות יותר לתחום הבמה מאשר לתחום הכתיבה?
ספוקן מושלם באמת שראיתי, והוא בעצם היה החשיפה שלי לז’אנר, היה בתוכנית “בין
הערביים”. תוכנית מרשימה ומיוחדת הן בתוכן והן בצורה.)

[שרי רובל]

אהבתי את ההשוואה לסופלה!!!

אני חושבת שאם יש קטע ספוקנאי איכותי, שאפשר להעלות פה כדי שיהיה בבחינת “כזה”

הוא יועיל לכולם.

ואגב, ‘בין הערביים’ , זו הדסה עצמה שמגישה את הספוקן?