ספרי פסח תשפ”ה

[יהודית]

הספר החדש של רותי קפלר ממש יפה

סגנון הומוריסטי ושובב
אולי קצת מזכיר את “ילדה נוף”
ממליצה מאד!!!!!!!!!!!!!!

[מרים סולובייציק]

מה שם הספר החדש של רותי קפלר?

[ר. טייך]

אמא של הבלאגן

[מרים סולובייציק]

תודה

[ש פ]

הספר אמעשרה מיוחד ברמות

גם עליז ומצחיק ושובב וגם שמור

פורסם בזרקור – שזו בעיני חותמת כשרות בפני עצמה

[כנפיים]

מצטרפת לגמרי, כיפי ברמות!

[ר. טייך]

@tammyepshtein

אולי נעשה ביקורת ספרים

ואולי תצרפי גם כותבות ספרים

מידי פעם

נגיד לשאלות שרצינו תמיד לשאול וכו?

[ת. עקבי]

מצטרפת. במיוחד לשאלות (ביקורות אמור להגיע מההמונות כאן :)) יהיה מעניין!

[מלכה]

וואו!!!!!

סוף סוף!!!

[ח. כהן]

ממליצה מאד על הספר אמעשרה

ספר שמביא את החוויות של בנות נעורים במשפחה אחת בצור אותנטית מכמה נקודות מבט

כתיבה משעשעת וקולחת

לא מסתבך, חלק וכיפי

את אמא של הבלאגן קראתי בעיתון כסידרה – מוצלח מאד!

[zvialev]

אמאשרה חמוד, מלא בהווי נעורים

[zvialev]

ואמא של הבלגן של רותי, כרגיל יפה, מלא מסרים פנימיים, לא יודעת עד כמה הוא מעניין לקרוא אותו כספר ולא פרקים שבועיים

[ח. כהן]

מי שרוצה לקבל את קטלוג הספרים פסח תשפה של בית הסופר החרדי, שתכתוב לי בהודעה אישית את כתובת המייל שלה

[תמי אפשטיין]

סליחה על חוסר המענה. ילדתי לפני שבועיים (ויום) ב”ה, ולא ממש הייתי נגישה לפלטפורמה.

בגדול הרעיון מעולה, בעיניי. קצת תוהה מה לעשות עם דיס. כל עוד מדובר לגופו של ספר, ולא לגופו של כותבת, ולתועלת – אין בעיה הלכתית, אבל זה גבול מאד דק.

מה אתן מציעות?

[מירי]

קודם כל – מזל טוב!

ולעניננו,

בעיני, ביקורת ספרים לא אמורה להיות המלצה / דיס

אלא ניתוח של הספר, על כל היבטיו

כשמה שבעיני אחת זה יתרון, אצל השניה יתקבל כחיסרון

וזה בסדר גמור

המטרה בסוף היא לכוון לחומרים שמעניינים אותי, ורלוונטיים לי, ולכל אחד יש טעם אחר

אם יש משהו שהוא באופן מובהק חסרון, כמו ספר שהוא לכל הדעות מרוח / לא אמין / דמויות שטוחות ולא מאופיינות באופן בולט וחריג, זה כבר באמת יותר בעייתי.

אולי אפשר לפתור את זה באופן שבו הספר שעולה על שולחן הניתוחים זה יהיה בבחירה / אישור שלכן – @tammyepshtein או @goldyzoldan כך שלא יהיה מצב שיעלה ספר שיש בו בעיות מהותיות בהקשר הזה

ו-כן, כנראה שזה גם יצריך מעקב שהדיונים לא גולשים למקומות בעייתיים

[שרי הפקות אולפן]

יש ספר חדש בשם “שוקלת להיות”

מישהי קראה?

אשמח לשמוע חוות דעת

[שרי הפקות אולפן]

מישהי??👆

אני מתלבטת אם לקנות אותו…

[תהילה ל]

כן.

לקראת סיום הקריאה. ספר מדהים ממש.

הוא מדבר על בחורה אנורקטית.

יש בו הרבה כאב, אך יחד עם זאת עוצמות בלתי נתפסות.

ממליצה.

רק תבדקי האם את מרגישה מסוגלת לקרוא ככ הרבה כאב.

[ר. טייך]

אישית אני מעריכה את רותי

רק כאחת מתוך התחום

הנושא הטיפולי הנפשי בשני הספרים שלה לא מדויק בכלל

[תהילה ל]

תסבירי.

[ר. טייך]

@TEHILL

בקשר לביקורת בונה

גם הספר הקודם של רותי קניג

וגם הספר שוקלת להיות (קניתי אותו במיוחד כי עניין אותי את הדרוש תיקון…)

ובתור אחת שנמצאת בשטח

ומכירה מקרוב את ההפרעות הנ”ל

גם מלימודים איננסיביים וגם מעבודה בשטח

כל התיאור שלה בספר הראשון על המחלקות היה לא נכון בכלל הרעיון של גניבת תרופות וכו בכלל מופרך

הספר השני כנ”ל היה הרבה חוסר דיוק

מי שלא מכירה את ההפרעות יכולה לקבל על זה מעט הטיה

ומי שעוסקת בתחום רואה בו לא מקצועי

מעבר זאת כתיבה טובה

עלילה אין בזה כ”כ

ספר נחמד

נ.ב. כל זה כותבת על דעתי האישית והתרשמותי

[מרים ג]

תוכלי לפרט איפה לדעתך יש חוסר דיוק בספר שוקלת להיות? יותר בחלק של האנורקסיה? של הקשרים הרעילים?

לא מכירה את העולמות האלה בכלל, וייחסתי לספר רמת אמינות מאד גבוהה, במיוחד בגלל הקרדיטים בסופו.

אני ממש אשמח לשמוע אם המכסה של המעדן למשל, הוא פרי מוחה הקודח של הסופרת ולא משהו מהשטח…

[אביטל בראל]

לגבי ליקוק מכסה המעדן, אני חושבת שזה אמיתי.

מביאים לאנורקסים מגש עם אוכל שהם חייבים לגמור את כולו,

כן, כולל המעדן שבמכסה..

אגב, ממש אהבתי את הספר הזה

[מרים ג]

זוועה…

לא הספר, הסצנה הזו. ממש נחרדתי מהרעיון.

[רחל בן פורת]

מעניין מה שאתן אומרות על חוסר דיוק כי מתוך ידיעה ממש רותי הלכה וחקרה את המחלקות מבפנים,

הלכה וממש חיה אותן.

לגבי גניבת התרופות היא אמרה שאכן לא היה ולא נברא ולא יכול להיות,

הכניסה נטו בשביל העלילה הספרותית, אחרי הכל זה ספר סיפורים ולא ספר פסיכו,

מעניין אותי לשאול אותה,

ר. טייך,

אכפת לך שאני אצטט אותך בהתכתבות שלי איתה?

[מרים ג]

אגב רחל, קניתי את הספר לחג בעקבות ההמלצה שלך, ולא מתחרטת!

תודה רבה, ממש הסגנון שחיפשתי.

[רחל בן פורת]

חברות יקרות,

שאלתי את רותי את שאלתה של ר. טייך בעילום שם הנה מה שרותי ענתה – מועתק –

לשאלתך עונה לך

שחקרתי את הנושא מבפנים ממש (מלווה, פסיכולוגית, פסיכיאטרית, וגם מאושפזות)

בשוקלת להיות ישבתי עם פסיכולוגית קלינית מומחית

להפרעות אישיות לכמה וכמה פגישות בתשלום כדי לדייק.

כמו כן- הייתי בתוך המחלקות ותישאלתי אינספור מתמודדות.

וזה הוכיח את עצמו-

אני מקבלת מבול!!!! של תגובות ממאושפזות לשעבר וכרגע שזה מדויק בול.

בכל תגובה חוזרת על עצמה האמירה הזו ש- כמה זה מדויק. כאילו עברת את זה בעצמך.

כמובן למעט את גניבת התרופות (שהיא אכן ספרותית ודמיונית) שלא תיתכן…

[שושי ג.]

גם אני מכירה מקרוב,

התוכן לא מדויק, במיוחד על הפרעות אישיות.

[שושי ג.]

לפעמים צריך לראות גם מי עומדת מאחורי הכתיבה היפה…

אם אתן מדברות על ביקורת בונה- אז זו דעתי, יודעת מנסיון.