סקירות על הספרים החדשים (וגם על ישנים, למה לא)
-
סקירות על הספרים החדשים (וגם על ישנים, למה לא)
סקירה על האומנת מבלאומן שטראסה
השם מזכיר לי קלאסיקות ישנות וטובות, כנראה הוא נבחר בדיוק בגלל הסיבה הזו.
הספר מספר את סיפורה של שרה לאואר, נערה בגרמניה 1866 (נראה לי…) שנאלצת בעל כרחה להיות אומנת, ואני עצמי הרגשתי כאילו אני צופה בסרט על שרה. לא הרגשתי שאני קוראת, אלא צופה. הכל היה חי, חי מוחשי, ומחייב לרוץ לעמוד הבא. לגמור הכל בלילה אחד (קחו בחשבון…)
שרה- נוגעת, שואבת, והמסע שלה מפתיע ולא צפוי. כל סצנה בספר, כל דמות שמשחקת על הבמה מול שרה ומאלצת אותה להתמודד, מרתקת ועוצרת נשימה. (הסופרת לא נתנה לגיבורה שלה חיים קלים…)
הוא כתוב בצורה רצינית, עם נגיעה דקיקה של הומור, או יותר נכון, הסתכלות טיפונת צינית או סרקסטית על העולם.
הדמויות מרתקות, המהלכים זורמים, יש מתח, יש כמויות של רגש, יש המון המון ערך נלווה ונקודות למחשבה. בשלב מסוים עלו לי דמעות לעיניים.זה ספר אינטליגנטי, שמכבד את האינטליגנציה של הקוראים. אפילו יותר ממכבד, הוא מאמין מאד שגם הקוראים שלו אינטליגנטים. הוא כתוב חכם, לא מאכיל בכפית אלא נותן לקוראים להבין לבד, להרגיש לבד, אני מתכוונת אפילו ברמה של משפטים וסיטואציות.
כלומר, חוץ מהסיפור והעלילה, זו חוויה אמיתית לקרוא, להבין, להכנס לתוך החלום הדמיוני הזה.אני חושבת שכמו שהספרים של קינן (ועכשיו גם החדש של עקבי, אליסיר) נותנים לנערים ספרות איכותית, ליגה אמיתית כמו שמגיע לנוער שלנו, זה ספר שנותן את המענה לנערות. ספר שמבוגרים נהנים ממנו הנאת אמת, והוא מכוון הישר לגיל ה17 פלוס.
וביקורת? משהו במכתבים היה לי קצת לא מובן עד הסוף, אולי אם אקרא שוב אני אבין את זה.
הכריכה מאד יפה לטעמי, ומאד מבטאת את תוכן הסיפור. האותיות השקופות, הענקיות, השבורות, על רקע הבית האירופאי המפואר, מנצלות את העובדה ששם הספר הוא הכינוי של הגיבורה, ונותנות איזשהו משחק עמוק עם קשת הרגשות של הסיפור.
Log in to reply.