עבד עברי חופשי / אשמח לביקורת.
-
עבד עברי חופשי / אשמח לביקורת.
עבד עברי חופשי.
הוא מתעורר בבהלה לקול קריאה “עברי, מאוחר – לעבודה”. פותח עיניו , מנער קורי שינה מביט
לפינה לחור שבתקרה. ושוב החושך משיב לו מבט – בחמלה. משתדל להזדרז לובש חיוך ורגע לפני
שיוצא מן החדר – עוצר שולח מבט לעבר… נושא קולו בדממה “אדוני תודה על מיטה, אוכל טוב
ועבודה , תודה על ברון שדואג מחסורי ועל שחסך אתמול מלהכות בי.”
יוצא את החדר , מתחיל בעבודה מבצע פקודה אחר פקודה, ושוב נהנה מתגמול על עבודה טובה –
פת טרייה וחמאה למריחה. וכך הוא חי כולו תודה על הטוב שמוקף, שזכה.. משוכר ממציאות -מרה.
כשגדל ובגר גופו כבר חושל , גם אותו לא עקף הצו ומצא עצמו – מגויס.
פגשתי אותו, את עברי, מעבר לגדרות התיל של בסיס האימונים , בשעת ליל שהכל סביב היה צללים.
עקבתי אחריו מרחוק ראיתי את אסירותו המשכרת , נושא עינו אל על ומודה על צו, על פקודה, על
ארוחה שמסופקת בדיוק בזמנה, על מדליה שזכה – מודה למלך יושב על כיסא .
עברו שנים בהם התקדם בסולם , שמו נודע כאלוף . ושם פגשתי בו – עת נסחף לטרוף.
עברי סיים חובתו לממלכה ונקרא לטקס הערכה , פרישה בהשתתפות אדון הממלכה.
הייתי שם, נוטל חלק. ציפתי לשמוע קולו, לשמוח בשחרורו ולזכות פעם ראשונה לחזות בהוד רוממותו, להמליכו.
הכל הגיעו עוד טרם העת , הכינו עצמם – ימים , עמלו לכרטיס – שנים .
הכל רצו לתפוס מקום –ראשונים , לשמוע את נאום שחרורו – שחרורם מעולו. ביקשו להניף דגל הודיה,
לצעוק “יחי” ללא הפסקה.
ההמון היה נרגש, ונסחף… ניסה לגבור על ההמולה, הרים קול ורדף אחרי כל פיסת מידע , חידוש ,
והבל שרץ שם בלי הפסקה..
והנה הגיע זמן נאום – עת יקום חותם , והעם ,ההמון מרעימים בקולם , שקועים בבועת קלונם,
טבעו בתהום הצפייה.
ויקרא קול – ואיש לא שמע . והוא שב וזעק אך ההמון ענה לו – בדממה. ומשכך, נאלץ להסיר משי
כפפה , לנענע אדמה, לזרוע הלם – להשתיק לב המולה , ויהי זה רעש – דממה דקה.
ולאחריו , נשמעה קול תקיעה – ולעיני העם מראה מרכבה, מלכות נגלתה – להעניק לעברי – חנינה,
גאולה!
הגיע זמנו של עברי , מלך והמון מחכים לדברו . נשא הוא נאום – דממה.
ונשמעה דממתו – צעקת עמלו , שווא אמונתו.
ובהגיע נחמה לא מצא לו – נחמה.
– – –
תכף אקרא אף אני – עברי – אל הבמה.
ונאומי—
נחמתי????
שנזכה בקרוב וישמע נאום חוצב פסל גלויות…
וינחם עם מנוחמים…[אשמח להערות והארות….]
Log in to reply.