עדיין אנשים —

[ה. י.]

וואו. וואו.

אני לא אנונימית כאן,

אז אני שותקת.

מדויק!!!

תודה על זה.

[ריאלית בצניחה]

בכיף.

תודה לנו, ולה' , על הכח לשתוק. בגבורה.
גם כשאחרים חושבים שזה סנוביות.

אואו.

[רחל פישביין]

ואולי אנשים

ואפילו נשים לא בדיוק מתבלבלים
לא בדיוק חושבים
לא רוצים להתעמק

ולא ממש מזיז להם אם זו סנוביות או גבורה
כשזה כל כך אותו דבר במבחן התוצאה

וחוסר סטייל וכיעור…
יש להם מספיק, משלהם

[ריאלית בצניחה]

רחל תודה שהגבת

אבל לא הצלחתי להבין את התגובה שלך…
את איתי? את נגדי ? 🙂

האם בגלל שהתוצאה היא אותו דבר, הכוונה שלי לא נחשבת?
האם כשאני מתגברת לשתוק, ושומרת על המילים,
ואנשים מפרשים זאת כסנוביות או התנשאות,
המעשה שלי לא שווה, בגלל שזה כל כך אותו דבר במבחן התוצאה?

אנשים לא חושבים, לא רוצים להתעמק.
וזה הבלבול הכי גדול שקיים- לתת ישר שם, לאבחן. לומר זה ככה.
…

[רחל פישביין]

אני לגמרי איתך.

מה שניסיתי לומר זה שהעולם שטחי מידי ולא יכול או לא מעוניין להבין מניע אותך.

זה בשום אופן לא אומר שהכוונה שלך לא נחשבת, זה אומר שאין לאחרים יכולת לראות מה עומד מאחורי ההתנהגות שלך.

ולכן תעשי מה שטוב לך, ואל תנסי לבדוק באמצעות תגובות של אחרים, האם עשית את הדבר הנכון.

[ריאלית בצניחה]

אה אוקיי…

😄

ולשאול למה מותר, נכון?
לפחות זה….

[שני מילר]

וואו איזה שיר ממש אהבתי

רחל פישביין

שמתי לב שזה סגנון תגובה שלך הרבה פעמים פה,

תעשי מה שטוב לך אל תבדקי מה אחרים חושבים/אומרים וכדו'

כנראה זה חזק אצלך 🙂