“עין במר בוכה…” —יעל ל.
-
“עין במר בוכה…” —יעל ל.
“עין במר בוכה ולב שמח…”
הי,
אברהם אבינו,
זה לא היה אמור להיות הפוך?
כאילו, אם שמח לך בלב,
אז למה לך להראות עצמך עצוב?
מילא הפוך, הייתי מבין…
זה כואב וקשה,
לעקוד בן,
אהוב, יחיד, שלך…
אז היה עצוב הלב,
ועל פניך חיוך
והיו כותבים עלייך
“לב במר בוכה ועין שמחה…”
*
ואולי היה הלב שמח-
כי העין בכתה,
וידעת אברהם,
שזו, זו השמחה השלמה,
לקבל מלכות שמיים,
באהבה.
לבכות,
כי ה’ רוצה אותך שבור עכשיו,
להצטער, כי זה הזמן,
לא כי נפל עליך קושי
משום- מקום,
אלא כי זו השליחות,
ואין שמחה שלמה יותר…
*
ואולי אברהם אבינו
אולי אחרי ששמח הלב
מלראות הדמעות והצער
אולי אז הוא שמח,
את שמחת המחר,
שמחה של תקווה,
תקווה של החושך,
שיותר נמוך מזה כבר אין,
ומעכשיו,
רק גאולה.
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.