עיתון.

[רות רוט]

רעיון ממש מוצלח, אילת. אבל לדעתי, הוא טוב רק באופן זמני, ויש לו כמה חסרונות.
א. כשאני רוצה להעלות טיוטת סיפור להערות, אני מצפה שהתגובות תהיינה מידיות
יחסית, בגלל מושג-מעצבן-שלא-ידוע-מי-המציא-אותו, ושמו: דדליין.
ב. ברגע שהפורום פתוח, אני הייתי פוחדת להעלות סיפור שעדיין לא התפרסם. יש
הבדל בין להעביר אותו לקולגה מסוימת, או לפורום של קולגות – שכולן מחויבות
לכולן לשמור על סודיות, לבין קובץ מאמרים כתובים שבסופו של דבר תקראנה אותו כל
מיני חובבות כתיבה.
ג. בעיתון כזה קצת מסובך לבקש עזרה בפיתוח רעיון, אלא רק ניתוח טיוטה בשלב
מתקדם.
ד. הנה דוגמא קונקרטית לצורך שלי בפורום סגור: סיפור שבעבר כתבתי ולא התפרסם
מסיבות שונות, והייתי רוצה להעלות תקציר שלו ולשאול היכן כן מתאים לפרסם אותו.
מסכימה איתי שלא מתאים לעיתון?
ה. עוד נקודה קטנה שמשמעותה גדולה: העיסוק הטכני באיסוף החומרים ואיחודם לקובץ
PDF. נכון שזה משהו קטן ממש… ועדיין. וקחי בחשבון שחלק מאיתנו, לא יודעת
באחוזים – אבל יש כמה וכמה, שמשתתפות רק דרך המייל. אז להעלות קבצים הן
יכולות, אבל להוריד ולקבל זה קצת יותר בעייתי… (מהניסיון שלי בקהילת ההוראה
למידה ועזרים – שזה באמת מגביל, ולפעמים אחת מורידה ושולחת לאחרות במייל).

[פנינה ריימונד]

רעיון נחמד אבל אני חושבת ש”קדם” נותנים לנו במה

ואנחנו צריכות לכבד אותה ולהיות פעילות דווקא כאן.