עלה/ אורטל
עלה/ אורטל
ואיך, עלה, אתה עוזב את הענף,
שוכח שהיה לך מגן.
איך אתה דואה על כנפי הרוח,
אל החופש, אל האור,
משאיר שם מאחור פיסת חיים מדממת
זועקת לקרבה, צמאה לאמונה.
איך, עלה, אתה נוטש את הענף,
זה שכה ייפית,
משאיר אותו חף מכל עלים,
מרוקן. בודד. עלוב.
צועד לך אל עבר העתיד
מותיר מאחוריך עבר כל כך יפה, כל כך פורח.
איך, עלה, אתה שוכח הענף,
שוכח מאין באת,
שוכח איך שרתם ביחד לסופה,
עמדתם חזק מול הרוח,
צחקתם לשלגים, מטח של ברד
זכיתם לראות יחדיו פריחה.
איך, עלה, אתה אוטם עוד חדרים,
עוצם את העיניים מול השקט.
לא שולח שום מבט למעלה,
לא רואה ענף שבור, מרוסק.
לא שומע בכיות שהוא דומע,
זועק לך בלחש שתחזור.
איך, עלה, הלכת עם הסתיו
שכחת שראיתם כבר אביב.
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.
