עלה קטן- תגובות

[שולי סרף | סטודיו SARAF]

😶

טאי דאי. אהבתי.

[Sara Daum]

כתוב בצורה מענינת ומגוונת!
התיאורים שלך על הדוממים מוסיפים עניין, צבע וגיוון!!
(“המנעול השמיע את עצמו”, המיני מאוס שעל הציפית וכו’…)

תמשיכי!!

[רות סויסה – עיבוד תוכן/כתיבה שיווקית/עריכה והגהה]

כתיבה שובבה ושובה…

[מיכל מיכל]

מירי, יש לך כתיבה מיוחדת!

תאורים כיפיים ומתוקים, הגדרות מענינות.

כיף לקרוא!!

[מירי כ.]

תודה על המחמאות והמילים החמות!

מעריכה!

מירי

[נעמי 🌸]

וואו ממש אהבתי והתחברתי

איך שהתחלתי לקרוא

אמרתי לעצמי שהלוואי וזה היה בספר

בטוח הייתי קונה

אני ממש אוהבת איך שאת כותבת

מהמם!

[מירי כ.]

איזו מפרגנת שאת!

תודה!

הלוואי והייתי מצליחה להביא את הסיפור לאורך של ספר…

בינתיים כתבתי 29 פרקים ואפילוג

(ככה קוראים לפרק שאחרי הסיום?)

[מירי כ.]

Sara Daumהייטק חברה

23/11/2023 ב4:26 pm

כתוב יפה כל כך ונוגע ללב.
מתאר חזק את הבלבול וחוסר הוודאות.
זה לא פעם ראשונה שאת כותבת. נכון?

התשובה שלי:

תודה על המילים החמות,

לא פעם ראשונה, בהחלט.

[רעות סימינובסקי]

מרגש, הלב עם תמי:)

הסיפור כתוב בצורה שממש מכניסה לאווירה.

[אפרת ארבל]

מירי
תקשיבי
את הזויה!!!
אנחנו עוד נגיד בעתיד שקראנו את הספרים שלך מירי,
טרם הוצאתם לאור…
אז זה יהיה רב מכר….
את מוציאה כאן בשורה לציבור
שילוב נדיר של רגש, כנות,❤️
וכתיבה קולחת ומגרה,
אלוף!!!👌🏿
הצלחות…….

[ל. ז.]

מירי!!!!!!

אלופה!!!!

קראתי כל מילה בשקיקה

שפה קולחת ומושלמת!!!!!!
מתי זה כבר יוצא לחנויות??????????

[נועה לב]

מטיילת לי בדיונים,

ונתקלת ב’עלה קטן’.

ואוו! את מרתקת. עוד לא נתקלתי בכזו כתיבה ייחודית..

חייבת לציין שאת ממש מסקרנת, אהבתי מאוד!

תצליחי!

[מירי כ.]

תודה על כל התגובות!

אתן מחממות את הלב!!!

[Sara Daum]

זה פשוט יפה!
התיאורים שלך מכניסים את הקורא לתוך הסיטואציה! אפשר ממש להרגיש את הלחץ של תמי…

ומירי, כל כמה זמן את מעלה פרק חדש?

[מירי כ.]

תודה על התגובה!

משתדלת להעלות כל יומיים עד שבוע.

[Sara Daum]

מדהים!!
את באמת אלופת התיאורים!!
אבל איך כל כך מהר האבא חזר הביתה? לא הבנתי…
חשבתי שיהיו עוד כמה פרקים שתמי מחוץ לבית…
😆
ומירי, השורה הזו הציקה לי: צדקה? נתתי המון מכספי הפרטיים.

לא אומרים מכספי הפרטי?

[מירי כ.]

תודה רבה על המחמאות.

האבא היה בניתוח, ולאחר מספר ימים חזר כבר הביתה להתאוששות.

כספי-פתח תחת הפ’ ואז זה מסתדר…

אבל יתכן ולשונית/דקדוקית את צודקת.

ואז כסף הוא רבים, ואין לו צורת התרבות “כספים”

אך נראה שיש כן לשון התרבות (הרבה)

כמו: כספי מעשרות.

[Sara Daum]

כן. הבנתי שכנראה לזה התכוונת אבל זה קצת צרם לי.
אבל איך שאת יודעת, ייתכן שזה תיקני לומר כך.
אני לא בלשנית…
😁😁😁😁

[מיכל מיכל]

וואווו מירי

ממש כיף לקרוא אותך!!

יש לך תיאורים מדהימים והגדרות מיוחדות!!

את מכניסה יופי מיוחד ושונה!!

יש לך כתיבה ייחודית!

[מירי כ.]

מיכל יקרה,

תודה על מילותיך החמות.

מוסיף לי המון!

מחזק ונותן כח.

תודה רבה!

מירי

[שולי סרף | סטודיו SARAF]

על הבוקר כזאת בשורה 😥

הכתיבה שלך נוגעת

מחכה ממש להמשך!!!

[רעות סימינובסקי]

איזה עצובב

את כותבת ומתארת ממש אמיתי!

מחכה לבשורות טובות:)

[נעמי 🌸]

וואו איזה פרק עצובבבבבבב

למה הוא נפטר???😢😢😢

את כותבת מדהים

ממש נכנסתי לחוויה.

[מירי כ.]

העליתי מהר פרק נוסף,

אולי הוא ינחם….. ?

[malka lichtnshteyn]

יו לא קראתי כמה פרקים ועכשיו קראתי הכל

מההמם בכיתי כתוב כל כל מחבר

אני לא סופרת ולא מבינה בכתיבה

אבל לקרוא אני מבינה ומאוד אוהבת

נקרע לי הלב…

[מיכל מיכל]

וואיי מירי

איזה פרקים כואבים ועצובים!!!

חייבים פרקים של נחמה ועידוד, שיתנו כוח לתמי!

את כותבת ממש נוגע, ושוב, בתיאורים והגדרות מיוחדות שכיף לקרוא….

תודה!

[מירי ח.]

יפה מאד מאד!!!!!!!!!!!!!!

לדעתי כדאי להוסיף עוד רגשות.

[מירי כ.]

את מרגישה שחסר כאן רגש,

או שהנגיעה ברגשות רופפת מידי?

[מירי ח.]

ההפך יש כאן רגש חזק מאד של עצב כאב וחסר

אבל לעניות דעתי אני חושבת שכדאי להוסיף רגשות אחרים כמו מבוכה משפחתיות ושמחה

כלומר גם על המנעד החיובי שברגשות

ושלא תביני לא נכון אני התרגשתי והתחברתי לסיפור עד דמעות….

[אסתי פיליפס]

אבאאאאאאאא

אני בוכה פה

הסיפור כואב

נוגע ישר בלב

אל תוסיפי עוד רגש

גם ככה הוא שורף בנשמה

עם הרבה כאב רותח ובוער…………….

[מירי כ.]

תודה על התגובה.

שמחה שהצלחת לחוש אותי,

את הכתיבה ואת מה שמעבר.

כואב לי שהכאבתי לך.

ניסיתי להביא הכל הכי אותנטי שניתן,

אך עם זהירות יתירה.

מירי

[אסתי פיליפס]

וואי לא בקטע של מתנצלת שהכאבת

אוהבת כאלו סיפורים

אני בנ”א שמתעמק נכנס לתוך הדמות ומרגיש אותה עד הסוף

[מירי כ.]

תודה,

הרגעת אותי.

גם אני כזו….

[תמר וינברג]

וואו, מירי

(נראה לי שאני קצת מכירה אותך, יכול להיות? היה נחמד לגלות שאת כל כך מוכשרת!!!

רפרפתי על הסיפור, קצת מלמעלה וקצת יותר עמוק

הוא מקסים!!!

אין לי מילה אחרת

מתוק ונוגע ללב…

(וכנראה אפשר להתווכח על ההערה הבאה-
משהו בניסוח מאוד בוגר, אולי אפילו טיפטיפה מיושן.
זה בהחלט עניין של טעם, שכידוע אן מה להתווכח עליו.
ומה עוד, הקטעים שהיא חושבת לעצמה, קצת קשים לקריאה,
אין מספיק רצף והם קצת מדי ארוכים.
אבל כמו שכבר אמרתי, זה עניין של טעם…)

[מירי כ.]

כן, תמר,

אנחנו קצת מכירות

(בדגש על קצת…)

מעניין מה שאת כותבת,

תגידי אם הבנתי נכון,

סגנון הכתיבה מעט מיושן לדעתך,

והמחשבות של תמי לא מנוסחות בבהירות,

הבנתי אותך נכון?

[תמר וינברג]

בערך זה מה שהתכוונתי

הסגנון לא מיושן

הוא פשוט מאוד מצוי בספרים ישנים

אבל הוא מתוק:))

וזה לגמרי עניין של טעם אישי אם זה יפהפה או פחות…

לגבי הקטעים של המחשבות

הם מנוסחים בבהירות

אבל (לדעתי, כן?) קשה לקרוא אותם ברצף

אין במה להתאוורר לאורך הקטע…

[Sara Daum]

תמר, לא הבנתי.
מה זה נקרא סגנון מיושן?
יש לך ציטוט לדוגמא?
סיקרנת אותי…

[תמר וינברג]

למשל אימי ולא אמא או אמא שלי, או ראשי וליבי ולא הראש והלב שלי

בגדול, כל הצרופים האלו, הופכים את הסיפור לסגנון כתיבה שהיה מקובל יותר בימים עברו…

שזה מתוק, אבל לענ”ד הופך את הסיפור לפחות אמין.

[malka lichtnshteyn]

אין לי מילים

יפה ממש

והפעם היה קצת פחות מבכי 🙂