עלי כותרת
-
עלי כותרת
הפרח הוורוד שקטפתי עמד בתוך הכוס. המים כבר היו אפרפרים. בטח הפרח צמא, אני חייב להחליף מים.
לקחתי את השרפרף הקטן וטיפסתי עליו. התקרבתי לשיש והוצאתי את הפרח. החזקתי בזהירות בקצה הגבעול,
ניערתי חזק ושפכתי את הכוס. מים מלוכלכים זרמו בעליזות אל הכיור. קירבתי את הפרח אל אפי. איזה ריח טוב.
חייכתי, נזכר איך אמא שמחה ממנו. מילאתי את הכוס בזהירות ורציתי להכניס את הפרח היפה.
“הבית מלא שמונצס, איכס!” חני עמדה פתאום לידי, פלאפון בידה האחת. את היד השניה היא הושיטה לכוס שלי.
“לא!!!” הצעקה שלי צרחה את עצמה, היד התקשחה על הגבעול. חני נרתעה.
“מה קרה?” רותי נכנסה למטבח, “איך נבהלתי!” תארה לב דופק במהירות רבה מדי.
חייכתי חיוך נבוך, חיפשתי מילים להסביר. חני השיגה אותי, נאמה על צומי ולכלוך וצעקות. כל יום הוא ככה,
מה נלחצת רותי, מה.
בסוף חזר השקט למטבח. ליטפתי גבעול, עלי כותרת. מתנה שקטפתי לאמא.
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.