על החטופים שח

[מרים סולובייציק]

אני לא מבינה למה ולמי זה טוב להסתכל בכל התמונות והסרטונים האלה.

זה יכול לבד להכניס לטראומה.

(טראומה מזכה בקצבת נכות רק כאשר זה קרה לבן אדם/קרוב משפחה/נוכחות בזירה/איש מקצוע שמטפל בנפגעי טראומה, ולא כתוצאה מצפייה בחדשות, אז כדאי לחשוב לפני שמסתכלים בזה.)

[אפרת קופמן]

מסכימה. אני משתדלת לצנזר לי מה אני רוצה לראות ומה לא.
כמו שאיילה כתבה זה פשוט נמצא בכל מקום, אז “אין לאן לברוח…”
ובעיניי, האישית בלבד זה גם קצת חשוב לראות מה הם עברו, בדיוק כמו ששורדי שואה רוצים שנשמע מה הם עברו.
אנחנו חיים פה ובעיניי זה חלק מהחדשות והמעורבות.
מה שלא רואים הוא לא בהכרח לא קיים

[אילה כהן]

ואוו כתיבה יפה ויוצאת מהלב
לדעתי מעבירה תחושות של כולנו או רובנו לפחות
אני גם ניסיתי לא לראות אבל ממש מרחו את זה אפילו בעיתונים חרדיים
ובכל קבוצה כמעט במייל פרסמו
אז קפץ לי מול העיניים…
ובאמת מזכיר מראה של שורדי מחנות ריכוז
אפילו ראיתי באיזו כתבה שכתבו וכינו אותם ככה שורדי מחנה ריכוז …
ה’ ישמרנו😔
מרים שאלה- מה נקראת טראומה? והאם באמת טראומה בעקבות מקרה מהמשפחה הקרובה מזכה בקצבה איך מגדירים את זה ? מה נקרא מקרה טראומטי?

[אפרת קופמן]

תודה. 🙂
ואת צודקת, לא היה אפשר לא לראות.

[מרים סולובייציק]

ההגדרה של הפרעת פוסט טראומה:

• התנסות ישירה באירוע הטראומטי – אדם שנחשף לאירוע מסכן חיים.

• עדות בגוף ראשון לאירוע טראומטי שחווה אדם אחר: במקרים מסוימים תופיע תגובה נפשית קשה לטראומה גם כאשר היא נחווית באופן עקיף. כך שגם אם אירוע מסכן החיים לא קרה לך וראית אותו, ההשפעה יכולה להיות עצומה. המחקרים הפסיכולוגיים שנערכו במהלך אירועי 9/11 בניו יורק מלמדים על המעגלים הרבים בהם משפיע אירוע מסכן חיים על נפשם של המעורבים. למעשה, עצם הידיעה שמישהו קרוב אלי נפגע עלול להיות גורם סיכון ל-PTSD.

• חשיפה חוזרת ונשנית, או קיצונית, לטראומות: למשל, רופאים בחדרי מיון, צוותים רפואיים במחלקות הקורונה, מתנדבי זק”א, שוטרים, חיילים – כולם בסיכון גבוה לפתח PTSD. תופעה זו מכונה גם טראומה משנית, או עקיפה.

טראומה יכולה להיות חוויה פסיכולוגית שקופה אך עיקשת. רגשית, ׳אין לה שם׳ ואין מילים שמספיקות כדי לתאר אותה.

כמה עובדות מחקריות על האפידמיולוגיה, המהלך והטיפול ב-PTSD, אליהן ניכנס יותר לעומק במאמר:

1. הפרעת דחק פוסט-טראומטית תתפתח אצל כ-20% מהנחשפים לטראומה (בממוצע). ניתן להבחין בהפרעה בסריקות מוח, מה שמסייע בתהליך האבחון.

2. תיתכן רמיסיה (הפוגה) דרך החלמה ספונטנית (שיפור ללא טיפול). הפוגה זו, אם תתרחש, סביר שתקרה בטווח שבין 6-12 החודשים הראשונים מהאירוע. לאחר השנה הראשונה היא פחות שכיחה.

3. מחקרים רבים, ובכללם מטה-אנליזות, מצביעים על היעילות הגבוהה של שיטות טיפול מבוססות ראיות, ובפרט טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים (CBT), ב-PTSD.

tipulpsychology.co.il

מכון טמיר - טיפול פסיכולוגי בתל אביב ובכל הארץ עם המלצות

מכון טמיר מציע טיפול נפשי, פסיכותרפיה ואבחון עם פסיכולוגים מומלצים בכל הארץ. טיפול CBT, פסיכולוג ילדים, טיפול קצר מועד, המלצות על מטפלים מומחים ויחס חם