עם הדגל / שיתוף
-
עם הדגל / שיתוף
האדמה רעדה, התהפכה עלינו.
ים של כאב ואבל שטף אותנו.
איבדנו המון.בערים, בדרכים, מישהו דאג לנסות להעלות את המורל והביטחון שלנו ותלה על כל עמוד חשמל ופנס רחוב את הדגל שלנו, דגל ישראל, כמו ביום העצמאות.
כאילו שמשהו ממה שקרה, ממה שקורה הוא סמל לעצמאות כלשהי, לכוח.
יורד גשם, נושבות רוחות, והדגלים הרטובים פשוט התלפפו סביב עצמם – מהרוח, בקושי רואים אותם, כאילו מודים באפסיותם, מתביישים ביהירותם. כאילו מרמזים, אין בנו כח ולא עצמאות, סך הכל בד, יפה אמנם, אבל עדיין, בד, שיכול להתלכלך, להירטב, להיקרע, לעוף ברוח…
במחשבה שניה, קצת מזכיר אותנו.התלכלכנו בדם ומוות, נרטבנו, נספגנו בדמעות, נקרענו מכאב ואבל, כל כך חלשים, לא יכולים לעמוד לבד, תלויים, עפים עם הרוח, רוח האלוקים שמרחפת, מסובבת הכל.
כך, בדיוק כמו דגל, הונפנו, נופפנו, נופנפנו, ועדיין, תלויים,חיים, עומדים וקיימים.
כאלה אנחנו, זה העם שלנו, גם כשהוא מלוכלך, רטוב וקרוע, עדיין דגל.
אנחנו עם הדגל.
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.