ערפל | | סיפור קצר בהמשכים

[פסי פישר]

אשמח מאד לביקורת, הערות והארות.

הערה-

הסיפור נכתב לצורך אישי. לכן, לא מצאתי לנכון להשקיע הרבה במחקר קודם.

ככה שאין צורך להעיר על מונחים רפואיים לא מדוייקים וכיוצ”ב.

כל הערה אחרת תתקבל בברכה.

[ת. עקבי]

יפה מאוד. מתואר טוב ואמין.

כמה דברים:

עדכן הפרופסור בקול משעמם

רצוי במקרה כזה לספר לנו את השעמום, לא עליו. לדוגמא: עדכן הפרופסור בקול מונוטוני, בקול יבש…

אחרי אמא הגיע אבא.

פאות תחובות מאחורי אזניים, זקן מלבין. עיניים כהות. חודרות.

הרגשתי גם אותו.

פה חושבת שהאבא היה מוקדם מדי. במיוחד כשההבנה צנחה אליה אחר כך (לפי ההרגשתי גם אותו). אם היא לא ידעה שזה אבא שלה, אז צריך לכתוב משהו בערך כך:

אחרי אמא הגיע מישהו נוסף.

פאות תחובות מאחורי אזניים, זקן מלבין. עיניים כהות. חודרות.

הרגשתי גם אותו. אמרו לי שזה אבא.

ככה את מכניסה אותנו גם לבלבול שלה. ולא מסבירה לנו לפני שהיא בעצמה מבינה את הסיטואציה.

לגבי האנטרים – רצוי לצמצם את הפסקאות, הקפצה ללא סיבה קוטעת את הקריאה (לפחות לי)

[שמחה מן]

כתוב טוב. אפילו טוב מאוד הכנסת יפה לאווירה. אפשר לשייף. דימויים כמו המחט ששואבת יותר מתאים שתכניס מאשר תשאב. משהו שם לא מעובד מספיק. למרות שהקטע הפחות מקצועי כן משפיע על האמינות. תצליחי מאוד.

[ת]

בלי להיכנס לדון בכל ההערות שנכתבו או שייכתבו-

מדובר בעיני באחד הקטעים הטובים שהועלו פה.

אבל אם אפשר להשביח – למה לא?!

קחי את זה בגישה הזאת…