פסיעות בחול // אשמח להארות הערות
-
פסיעות בחול // אשמח להארות הערות
(העלתי את זה פה פעם פעם מעלה שוב כדי לזכות לעוד משוב)
הלכתי על החוף
הסתכלתי לצידי
וכמו תמיד הפסיעות היו לידי.
המשכתי ללכת על החוף
חוף חיי
ותמיד תמיד
בזמן של גאות,
בזמן של שפל,
בימים של שמש,
ובימים של קור
הפסיעות ההן היו איתי.
שמרו עלי
הגנו עלי
ואני?
אני הרגשתי בטוחה לידן.
פתאום!
פתאום
הרגשתי את האדמה רועדת תחת רגלי
וגלים גדולים של צונאמי
החלו להציף
את חוף חיי
ואיימו להטביע אותי
ואני ניסיתי בכל כוחי
לשחות, לצוף,
רק לא להיכנע
הסתכלתי לצידי
רציתי לשאוב נחמה
מהפסיעות שלידי
אבל
הם לא היו שם.
לא האמנתי למראה עיני
וכמעט נשברתי
כמעט כופפתי ראש לגלים
צעקתי למה אבא למה?
למה דווקא
בצונאמי של חיי
אתה לא לידי
עוזר לי,
תומך בי,
מנחם אותי,
שאני יעבור הכל…
למה?
אבל קיבלתי החלטה
אני נלחמת.
והצונאמי חלף
החוף יבש
ואני המשכתי ללכת
על חוף חיי
הסתכלתי לצידי
והפסיעות
הפסיעות
הן שוב היו לידי
לא ידעתי מה לחשוב
הסתכלתי לאחור
ואז ראיתי
הפסיעות
של אבא
רק הן היו שם
רק הן היו על החוף בזמן הצונאמי
ואז הבנתי
אבא לא נטש אותי
אבא נשא אותי על כתפיו.
עוד לא נכתבו תגובות לדיון זה.
Log in to reply.